"אני לא מבין איך הצלחת להגיע אליי בכלל, הרי אני עושה את כל המאמצים להסתתר. זה מסוכן לי ולביטחונה של הקהילה להתראיין לתקשורת".

זה מה שאמר לי יהודה קהלני, יהודי-אפריקני המכהן כמנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בטנזניה. "אני לא יודע מי אתה ומאיפה אתה", הוסיף בחשדנות, "ואין לי מושג מה המטרה שלך באמת".

המטרה היא להנציח את סיפורה של הקהילה היהודית.

"אז אם כך, רק בתנאי שאתה מפרסם את הריאיון איתי בעברית בלבד ולא באף שפה אחרת. אנחנו עלולים להיהרג אם הממשלה תקרא אותו".

ברצינות?

"כן".

יהודים בתוך הסוואנה

השיחה הקצרה והמוזרה הזו, שנערכה עם המנהיג היהודי מטנזניה, הפכה ליותר מפחידה מרגע לרגע. "אני רוצה שתדע שמסוכן לי מאוד לשוחח איתך", חזר קהלני על דבריו. "הקהילה שלנו שומרת על סודיות וחשאיות, וממעטת מאוד להיחשף, מתוך פחד רב".

למרות העובדה שקהלני הוא אישיות מוכרת בטנזניה, ואולי דווקא בשל כך, הוא חושש מכל קשר חיצוני. קהלני, 50, עורך דין בבתי המשפט הגבוהים של טנזניה וקניה, נושא את התואר "מארי" – תואר כבוד מסורתי שהוענק לו לאחר לימודים ארוכים וממושכים עם זקני תימן בישראל ובארה"ב. הוא מונה רשמית ל"מארי" בזמן שאביו הנהיג את הקהילה, והפך למנהיגה הרוחני לאחר פטירתו. "החלום שלי הוא להגשים את חזונו של אבא: לשקם את בית הכנסת ההיסטורי שלנו ולהחיות את לימוד התורה וההגות במשנתו של הרמב"ם".

אז ברוכים הבאים לקהילה היהודית במדינת טנזניה שבמזרח אפריקה. בכפר קטן ונידח הממוקם בעיר ארושה, בתוך סוואנה הרפתקנית, שוכן לו בית הכנסת היחידי במדינה "שלם אל שבזי". בכפר זה מתגוררים בני שבט המסאי, ובקתות עץ רבות הפזורות במרחביו מאכלסות בתוכן את בני השבט הסוגדים לאלילים ולפסלים.

סיפורה של קהילת היהודים בטנזניה מתחיל לפני כמאה שנה, אז החלו לנדוד למדינה האפריקנית יהודים רבים מתימן, בעיקר מצנעא. רובם השתייכו לפלג "הדרדעים" ואחזו בתפיסת עולם רציונליסטית כמשנתו של הרמב"ם. הם הקימו קהילות רבות, כאשר המרכזית שבהם, "שלם אל שבזי", הפכה למרכז הרוחני הגדול ביותר. "הקהילות הללו הצליחו לשמר את מנהגיהן וטקסיהן הייחודיים, גם בתוך התרבות האפריקנית שהייתה זרה להם ושונה מהם לחלוטין".

לוח המוצב בחזית בית הכנסת (צילום: הרב אליהו בירנבוים)

דודים מתים במעצר

בעקבות מלחמת ששת הימים, מדינות אפריקניות רבות, ביניהן טנזניה, ניתקו את יחסיהן עם ישראל. עקב כך, נשיאה הראשון, יוליוס נייררה, דיכא את הדת היהודית. "בתי הכנסת נבזזו וספרי התורה נלקחו", משחזר קהלני. "רוב היהודים ברחו לקניה הסמוכה, וחלקם אף חזרו לתימן. היהודים הנותרים שינו את שמותיהם, והיו מהם שהסתתרו בקרב שבט מסאי אשר נתן להם מקלטי מסתור".

קהלני אמנם עדיין לא נולד אז, אבל לסיפורים האימתניים הוא האזין כבר בילדותו. "הוריי היו מהנמלטים לקניה הסמוכה", הוא מספר. "כל נכסיהם הרבים ומכרות הזהב שהיו ברשותם הולאמו לרשות המדינה. שלושת הדודים שלי נעצרו, אחד מהם ברח מהכלא, ושניים מתו מאוחר יותר במעצר. זו הייתה רדיפה נקמנית במיוחד רק בשל היותנו יהודים".

לרדיפות האכזריות היו השלכות מיידיות על היהודים שנותרו בטנזניה ולא ברחו. "למרות שהיהדות מעולם לא הוצאה מחוץ לחוק באופן רשמי, היא הפכה לרגישה מבחינה פוליטית. כך, החל מסע דיכוי והסתרה לקהילה היהודית: בתי הכנסת הרבים נסגרו, ורוב היהודים נאלצו להסתיר את יהדותם, כאשר חלקם הזדהו כשייכים לדתות אחרות".

יהודי הקהילה לא איבדו את זהותם בעקבות כך?

"לא. וזה בהחלט פלא שלמרות הרדיפות אותן עברנו, המסורת היהודית מעולם לא נעלמה. מנהיגים רוחניים המשיכו ללמד תלמידים בחשאי, והעבירו בסתר שיעורי הלכה והגות במשנתו של הרמב"ם. בישובים הכפריים, המקוואות וספרי התורה נשמרו בסוד. התפילות, השבתות והחגים נמשכו גם הם, אבל מאחורי דלתיים סגורות.

קהלני עם לבושו המסורתי, לקראת ליל סדר קהילתי

"גם באותם ימים, לימוד התורה לא הפסיק ולו לרגע אחד, אבל רק בחוגי משפחה נסתרים או בקבוצות לימוד חשאיות. חלק מהיהודים אפילו אימצו שמות ערביים או אפריקניים כדי להימנע מחקירה אחר זהותם. היו כאלו שהפחד גרם להם להתנהג כלפי חוץ כגויים מקומיים, אולם בליבם ובמעשיהם הם נותרו יהודים נאמנים".

טלית ותפילין בלב הסוואנה האפריקנית

יהודים עם כאפיה

תקופת הסודיות של הקהילות היהודיות בטנזניה, ושל קהילת "שלם אל שבזי", הופסקה עם חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למדינות רבות באפריקה, כולל טנזניה. היהודים שנמלטו לקניה הסמוכה חזרו לבתיהם בטנזניה. "עד אז היו קבוצות רבות שהתפללו במסתור", מספר קהלני. "מאז אנחנו מתפללים בחופשיות, וחוגגים את כל השבתות והחגים בחופשיות וללא כל פחד".

עם עלייתו לשלטון ב-2015 של הנשיא הטנזני לשעבר, ג'ון מגופולי, הוא העניק את תמיכתו המלאה לקהילה היהודית. "הוא תמך בנו באופן מיוחד, ואף תרם לשיפוץ בית הכנסת שלנו. תחת שלטונו התחלנו לנהוג כיהודים באופן גלוי, אך עדיין לא הורשינו לרשום חוקית את בית הכנסת כבית תפילה יהודי, זאת מכיוון שמשרדי אש"ף נמצאים בעיר דאר א-סלאם בטנזניה, כך שאנחנו עוד בסתר איכשהו. כמו כן, עד היום חלק מהיהודים הולכים עם לבוש המזוהה עם האסלאם: כאפיות וגלימות ארוכות".

פאר והדר. חזית בית הכנסת בלב הסוואנה

האם הממשלה הנוכחית מכירה בכם כיהודים?

"אנחנו לא צריכים שאף אחד יכיר בנו, מבלעדי אלוקים", מצהיר קהלני. "למעשה, אם אתה רוצה לדעת את העובדות, הממשלה אכן מכירה בנו וגם השכנים ברובם יודעים על היותנו יהודים. הממשלה הנוכחית אמנם אסלאמית באופן מובהק, אבל עד כה לא נתקלנו בהתנכלויות מצדה, למרות שאנו ערניים מאוד בתקופה זו של בחירות בה יש הרבה מתח".

קהלני לא מתבייש לומר שהוא ובני קהילתו לא רוצים לעלות לישראל, לפחות לעת עתה. "אבי השביע אותי קודם מותו שנעלה לארץ ישראל רק כשתבוא הגאולה", הוא מנמק. "זה קרה לאחר שהוריי ניסו לעלות לארץ, ובתקופה הקצרה שהתגוררו בה הוכרחו לעבוד בשבת. חוץ מזה, ההיסטוריה של יהודי תימן עם מדינת ישראל לא זכורה לטוב. אני לא צריך לספר לך מה קרה לחלק לא קטן של עולי תימן כאשר הם עלו ארצה. נטלו מהם את הסממנים היהודיים וניסו לקחת מהם את תורתם, וזה עוד מבלי להזכיר את העדויות על חטיפות של ילדי תימן. היו חלק מהעולים שהפכו לחילוניים, וגרוע מכך – היו כאלו שהתבוללו".

לדברי קהלני, הקהילה בטנזניה מצליחה לשמור על יהדותה במלואה. הם מתפללים יחד מדי יום בבית הכנסת, בנוסח ייחודי ומרתק שהוא הכלאה של ניב תימני עם הניב האפריקני המקומי. "אנו מוסרים גם שיעורי תורה, ועורכים מפגשים קהילתיים בשבתות וחגים. לאחרונה הקמנו מקווה טהרה כשר, שישמש את בני ובנות הקהילה. כאן יש לנו הפרדה ברורה בין האסור למותר, בין הטמא לטהור, ובזכות ההפרדה הזו אף אחד לא חוצה את הקו".

לאחר התפילה, על רצפת בית הכנסת

עם ישראל חי

בשנים האחרונות, הרבנות הראשית לישראל חקרה את יהדותם של קהילות אפריקניות רבות המזדהות כיהודיות, זאת בעקבות פניות חוזרות ונשנות מצדן לעלות לישראל. התוצאות, ברובן המכריע, עדיין לא אומתו. לאחרונה ביקר בטנזניה הרב אליהו בירנבוים, דיין בבית הדין לגיורים של הרבנות ורב עמותת "שבי ישראל" העוסקת בחיפוש אחר יהודים נידחים ברחבי העולם. לאחר מחקר, הוא הגיע למסקנה כי קהלני וחלק מחברי הקהילה אכן יהודים. "אני לא יודע את האחוזים המדויקים של חברי הקהילה היהודים, ואיני יודע להצביע בוודאות מי מביניהם יהודי ומי לא", הוא אומר בשיחה עם הידברות. "אבל ברור לי שישנם גויים מקומיים שבמהלך הזמן הצטרפו אל הקהילה והפכו להיות חלק ממנה".

צילום: הרב אליהו בירנבוים

כיצד אתה מסביר את התופעה המוזרה הזו שמקומיים שאינם יהודים מצטרפים לקהילה יהודית?

"זו לא תופעה מוזרה, אלא תופעה מעניינת", הוא מדייק. "לדעתי, הסיבה המרכזית היא החיפוש אחר הרוחניות. מה שקרה עם אותם גויים הוא, שהם הגיעו מוקדם יותר למסקנה שבסופו של דבר כל גויי הארץ יגיעו אליה: האמת הרוחנית היחידה נמצאת אך ורק בדת היהודית".

הרב בירנבוים עם קהלני, בעת ביקורו בקהילה