אם חשבנו שמחזות של יהודים, הנאלצים לערוך את מצוות ברית המילה בסתר בשל חששם מפני השלטונות המקומיים, פסו מן העולם – הגיעו המראות האחרונים מבלגיה, ולימדו כי מציאות בלתי נסבלת זו חיה וקיימת גם בימים אלו, למרבה הצער, ועוד במרכז אירופה.

בחודש האחרון פרצו שוטרים לבתיהם של מוהלים ברחבי המדינה, ערכו חיפושים מקיפים בבתים, החרימו כלי מילה וזימנו מוהלים לחקירה 'בעוון' ברית מילה. אחד החלקים הכואבים בסיפור הזה הוא, שהשוטרים קיבלו את המידע על פעילות המוהלים מיהודי המגדיר עצמו כחבר בקהילה המקומית.

"כתוצאה מהאירועים הללו", אומר לנו חבר בקהילה היהודית בבלגיה, "חברי הקהילה חוששים, ואנו נאלצים לערוך בריתות מילה בהסתר – בבתים פרטיים, ולא פעם כמעט ללא אורחים. סעודות המצווה לאחר הברית נערכות באופן מצומצם ועם חששות כבדים.

אברהם, תושב בלגיה המבקש שלא לציין את שמו המלא, מספר בשיחה עם הידברות: "המשטרה פרצה בוקר אחד אל בתיהם של שלושה מוהלים. הם לקחו להם את סכיני המילה וגם את רשימת הילדים שנימולו על ידם. האירוע תפס את הקהילה כאן בהלם".

החוק הבלגי היבש מתיר אומנם עריכת ברית מילה, אך דורש שהדבר ייעשה באמצעות רופא מוסמך. בקהילה היהודית הדעות חלוקות האם מדובר בהנחיה מקצועית נטו, או שמא היא נובעת מאנטישמיות. מרבית החברים סבורים, שמסע הרדיפה נגד הקהילה היהודית צבוע בצבע בוהק של אנטישמיות. מיכאל פרויליך, יהודי חרדי המכהן כחבר בפרלמנט הבלגי, מעריך כי המאבק נגד ברית המילה אינו מגיע בחלל ריק וכי "יש לזה גם קשר למלחמה בין ישראל לחמאס". כידוע, בלגיה היא מהמדינות העוינות ביותר לישראל ביבשת אירופה מאז פרוץ המלחמה.

"החלטה אבסורדית"

עבור השלטונות הבלגיים, לא מדובר בהחלטה היחידה נגד העם היהודי. בלגיה היא מהמדינות הבודדות בעולם שאוסרות שחיטה יהודית. היהודים במדינה נאלצים לרכוש בשר כשר בחוץ לארץ או לערוך שחיטות מחוץ לבלגיה.

זה גם הפתרון שמצאו חלק מהמשפחות לעריכת בריתות. "ישנן משפחות רבות שיוצאות מאנטוורפן, או מערים אחרות בבלגיה, נוסעות למדינות סמוכות ושם עורכות ברית מילה", מספר פרויליך. "את הפתרון הזה הצגתי בפני התקשורת במדינה. הסברתי להם שאנו מקפידים על החוק הבלגי, אך יחד עם זאת מחויבים למצוות הדת, ולכן איננו מוותרים על המצווה חלילה אלא פועלים למצוא דרך חוקית כדי לעשותה.

"הסברתי בכלי התקשורת, שהמשפחות נאלצות לבזבז יום עבודה שלם כדי לקיים את המצווה מחוץ לבלגיה. רציתי להדגים בפני האזרח הבלגי הפשוט עד כמה מדובר בהחלטה אבסורדית, שמקשה על חיי המשפחות מבלי שתשיג כל תוצאה מבחינת השלטונות. ציינתי גם, שעריכת בריתות היא פעולה מותרת במדינות אירופאיות נאורות לא פחות"".

האיסור על המילה הותנע בנבזיות על ידי אחד מחברי הקהילה היהודית המקומית, שידוע בפרובוקציות שהוא מוביל מזה שנים כנגד הקהילה היהודית והחרדית במדינה. "הוא פנה לתקשורת, למשטרה ולמשרדי הממשלה, הציג בפניהם רשימות של מוהלים וטען שהם מתנהלים בחוסר אחריות ופוגעים בפעוטות. האיש הקפיד להציג את עצמו כרב, כאחד שמגיע מתוך הקהילה וקובל על הנעשה בה כביכול. התוצאה הייתה הרסנית", אומר פרויליך.

"אותו יהודי נפגש בעבר עם מחמוד אחמדינג'אד, האנטישמי המובהק שכיהן כנשיא איראן. רק לאחרונה הוא בחר להכניס את שני בניו לבית הספר לבנות של המוסדות היהודיים כאן, כחלק ממאבקו בקהילה היהודית, וזאת לאחר שניצח בעתירה שהגיש בנושא לבית המשפט. מאחר ועל פי החוק המקומי חל איסור להפריד בין תלמידים ותלמידות בבתי הספר, השופט הורה לאפשר את קבלת הילדים לבית הספר, ונימק זאת בכך שהמוסד מקבל כסף מהמדינה.

"כעת הוא ממשיך, כאמור, לפגוע בקהילה היהודית. הוא אף שיגר מכתב לשר המשפטים, בו טען כי המוהלים בבלגיה עורכים בריתות בצורה מסוכנת כביכול ומסכנים את התינוקות. הוא לא הסתפק בכך אלא מסר לשר את רשימת המוהלים המלאה, הצהיר שאין להם תואר ברפואה ולכן הם אינם יכולים לערוך הליך רפואי. בעקבות מכתב ההלשנה, השר הודיע על כוונתו לחקור את הנושא. לרוע המזל, הוא מצא לעצמו בעלי ברית בפרלמנט הבלגי שנאבקים לצדו נגד מצוות היהדות.

"הבאתי פתרון, אבל לצערי הוא נבלם"

המציאות הזו, אומרים להידברות יהודה ואברהם, תושבי אנטוורפן ששמם המלא שמור במערכת, לא הייתה אמורה להתרחש. הסיבה: פרויליך הוביל זה מכבר מהלך שנועד לתקן את המצב, "אך היו בקהילה היהודית כאלו שלא אישרו את הצעדים שקידם והיו אמורים להוביל לפתרון הבעיה", הם מספרים. "אנו מצויים כעת בפני שוקת שבורה", מוסיף אברהם. "כולנו חוששים".

שאלנו על כך את פרויליך, והוא מגיב: "כבר לפני כשנה הבנתי שאנו הולכים למצב בו יאסרו עלינו לערוך בריתות. זה היה בעיצומה של מערכת בחירות לפרלמנט הבלגי, בה התמודדתי, והיו שטענו כי האזהרות שלי נובעות ממניעים פוליטיים ומתוך מטרה לזכות בקולות. אבל אני צפיתי את הבאות וניסיתי לקדם פתרון ברור לנושא. פניתי לרבנות הראשית בישראל וביקשתי לשלוח מוהלים מבלגיה להסמכה אצלם, באופן שיקבלו תעודה שתוכר על ידי השלטון הבלגי כהסמכה רפואית לכל נושא המילה, לאחר שיקבלו אישור מרשות רשמית בישראל. אישור שכזה היה אמור לפתור מלכתחילה את הסאגה המתרחשת כאן בימים אלו".

מדוע המהלך הזה נבלם?

"היו מי שהעדיפו שלא לקדם את המהלך. הם טענו שהסכנה לקיום בריתות איננה נראית באופק, ושאני מזהיר מפניה מטעמים פוליטיים. אומנם מדובר היה בהתנגדות של קבוצה מסוימת מהעסקנים בקהילה, אבל ברבנות בישראל דרשו שתהיה תמימות דעים בנושא לפני שהם מתחילים בשיתוף הפעולה הזה. לכן, בעקבות ההתנגדות בקהילה, התוכנית קרסה. כעת אנו ניצבים בפני שוקת שבורה, שנקווה שתיפתר בקרוב".

בלגיה, כאמור, אוסרת גם על שחיטה יהודית במדינה – החלטה שהיהודים בחרו להיאבק בה באמצעים משפטיים, הן בבלגיה והן בבתי הדין של האיחוד האירופי, אך עד כה ללא הצלחה. "היהודים כאן מסתדרים לבסוף ומייבאים בשר כשר, אבל הבעיה היא בעצם האמירה", מסכם פרויליך. "אנו, בקהילה היהודית, מבינים שאם חוק כזה עובר בשתיקה בבלגיה, מחר הוא עלול לעבור בעוד מדינות, ובהמשך עלולים לעבור חוקים נוספים שיגבילו עוד יותר את היהודים".