אם עד לא מזמן חלמתם לעזוב את המשרד ולעבוד מהבית, בסין מתפתחת תופעה הפוכה ומבלבלת: צעירים חסרי עבודה משלמים כסף כדי לחוות מחדש את שגרת המשרד – למרות שאין עבודה, אין שכר, ולעיתים גם אין מטרה. תמורת כמה יואנים ליום, הם מקבלים שולחן עבודה, אינטרנט, קפה, ולעיתים אפילו "מנהל" שנותן להם הוראות דמיוניות. התופעה, שנשמעת כמו סאטירה על תרבות העבודה הקפיטליסטית, הפכה למציאות שמושכת אליה צעירים רבים, בעיקר בערים הגדולות. למה זה קורה? ואיך נראית שגרת יום בחברת "כאילו"?

מדובר בחברות לכל דבר, עם חדרי ישיבות, עמדות עבודה, מטבחון ושירותים כמו Wi-Fi חינם וארוחת צהריים. אלא שהן לא עוסקות בשום פעילות עסקית אמיתית, הן קיימות כדי לאפשר למובטלים לחוות תחושת שגרה, שייכות או סתם להעביר את הזמן. הלקוחות של החברות הללו הם מובטלים שמעוניינים בחוויה פשוטה יחסית של עבודה - לגלוש בטלפון, לצייר או לכתוב פוסטים. 

אחרים מוכנים לשלם תוספת כדי לקבל "עבודה מדומה": תסריטי משימות ממוחשבים, פגישות עם מנהלים פיקטיביים, ואפילו סימולציות של סכסוכי עבודה. אחת החברות אף מציעה "מרד עובדים" כפעילות קבוצתית, וכל זה מתרחש בערים כמו בייג'ינג ושנגחאי, היכן ששטחי המשרדים זולים, והאבטלה גואה.

בכתבה שפרסם לאחרונה העיתון הספרדי El País, נחשפה חוויית "עבודה" כזו מבפנים. שו לין, יוצר תוכן צעיר, סיפר: "זה לא שאנחנו רוצים לעבוד באמת, זה פשוט נותן תחושת סדר. אנחנו קמים בבוקר, מתלבשים, ו'הולכים לעבודה'. זה יותר טוב מלשבת כל היום בבית ולשקוע בדיכאון". 

אחרים מעידים שזה מסייע להם להתכונן לראיונות עבודה אמיתיים או להתגבר על תחושת הכישלון שכרוכה באבטלה ממושכת. לפי נתוני ממשלת סין, שיעור האבטלה בקרב צעירים בני 16 עד 24 עמד במרץ האחרון על 16.5%, ובקרב בני 25 עד 29 – על 7.2%. 

אז למה יש כל כך הרבה מובטלים בסין? הסיבה העיקרית היא ירידה מתמשכת באמון במערכת הכלכלית המסורתית, שהביאה למשבר נפשי רחב. 

במערב, ייתכן שהמגמה הזו הייתה מתקבלת כבדיחה. אך בתרבות הסינית, שבה יש חשיבות אדירה למעמד, לסדר, ולאידיאל ה"עובד החרוץ", שירותים כאלה עשויים להפוך למיינסטרים. עבור חלק מהמשתתפים, מדובר בתחנה זמנית בדרך לעבודה אמיתית, אולם עבור אחרים – זו הדרך היחידה להרגיש שייכים.