התמונה האמיתית של השכר בישראל: דו"ח חדש של הביטוח הלאומי חושף פערים

נתונים חדשניים שפרסם הביטוח הלאומי השבוע מעניקים הצצה אמיתית לשכר של העובדים הישראלים. החידוש המהותי נעוץ במקור המידע: במקום סקרים מדגמיים כמו אלו של הלמ"ס, הנתונים החדשים מתבססים על דיווחים מדויקים של מעסיקים אמיתיים. טופס 100 החודשי, שהוכנס בעקבות משבר הקורונה, מספק כיום מידע על למעלה מ-3.5 מיליון עובדים.

על פי הנתונים, השכר החציוני בישראל עומד על 10,368 שקל בלבד. זה אומר שמחצית מכלל העובדים בישראל מרוויחים פחות מסכום זה. השכר הממוצע, שעומד על 14,657 שקל, נמצא למעשה בעשירון השביעי - רק 30% מהעובדים מרוויחים יותר ממנו.

הפער הדרמטי של 4,289 שקל בין השכר החציוני לממוצע מעיד על חוסר שוויון קיצוני. רק עשירית מהעובדים מרוויחים מעל 30,101 שקל בחודש, ורק חמישית מרוויחים יותר מ-20,493 שקל.

מלחמת חרבות ברזל הותירה חותם עמוק על הנתונים. במהלך נובמבר 2023, מספר השכירים צנח ב-2.4% והמעסיקים המדווחים ירדו ב-3%. עם זאת, השכר הממוצע והחציוני עלו בצורה פרדוקסלית - עלייה של 4.4% ו-5.1% בהתאמה. הסבר התופעה: העובדים שנפלטו מהשוק היו בעלי שכר נמוך.

נתון מפתיע נוסף עוסק בעבודה מרובה: כ-298 אלף עובדים מועסקים ביותר ממשרה אחת. מי שעובדים בשתי משרות מרוויחים למעשה פחות מבעלי משרה יחידה. רק העובדים בארבע משרות או יותר מרוויחים שכר גבוה משמעותי.

"מי שעובדים בשתיים או שלוש עבודות במקביל עושים זאת מתוך חולשה - עובדים שעובדים בארבעה מקומות במקביל כבר עושים זאת מתוך מקום של כוח", מסבירה ניצה קסיר, סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי.

פערי המגדר נותרו חדים: גברים מרוויחים בממוצע 17,899 שקל לעומת 11,565 שקל לנשים - פער של 54%. בעשירון העליון הפער מגיע אפילו ל-174%.

מבחינה גיאוגרפית, הרצליה ורעננה מובילות בשכר הממוצע, בעוד מודיעין עילית ובני ברק נמצאות בתחתית הרשימה. מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, רואה בדו"ח "כלי מרכזי בהחלטות הכלכליות על המשק הישראלי". הנתונים ישמשו את הלמ"ס לצורך עדכונים בזמן אמת של מדדים כלכליים חיוניים.