כתבות מגזין

"עזרה ראשונה לפני פירוק": עו"ד רביטל בללי צימרינג נלחמת על בתי ישראל

אחרי שנים של עבודה כבימאית ומגישה בערוץ הידברות, הפכה רביטל בללי צימרינג לעורכת דין ומגשרת המעניקה קו עזרה ראשונה דחופה לזוגות על סף גירושין. כעת היא מספרת על המעבר, ומגלה: "מדוע דווקא חוזרים בתשובה זקוקים לליווי מיוחד במאבק על שלום הבית?"

עו"ד רביטל בללי צימרינגעו"ד רביטל בללי צימרינג
אא

האישה שיצרה קשר עם עו"ד רביטל בללי צימרינג נשמעה נסערת. "אני לא מסוגלת עוד", היא טענה בבכי, "אמרו לי לנסות ולנסות, אך אני לא יכולה עוד, אין שום סיכוי שהבית שלנו יישאר שלם, אני רוצה לפרק את החבילה". עו"ד בללי צימרינג האזינה היטב לתיאוריה הכאובים של האישה במשך שעה ארוכה, וגם להחלטתה הסופית: לעזוב הכל ולעבור להתגורר יחד עם הילדים אצל הוריה במרחק של שעתיים נסיעה מבן הזוג. "אחר כך נסדיר את נושא הגירושין, אבל קודם כל אני רוצה לעזוב, לנסוע", היא סיפרה.

"היא הייתה נסערת מאוד", משחזרת עו"ד בללי צימרינג, "אך כשניסיתי ללבן איתה את הנושא ולרדת לעומקו, הסתבר שלא מדובר חלילה במקרה אלימות או בסכנה, שאז אכן יש צורך בניתוק קשרים מידי, אלא בחיכוכים לא פשוטים שצצו על רקע רוחני – היא חזרה בתשובה בשנים האחרונות, בעוד שבעלה נשאר חילוני, וכעת מתעוררת ביניהם מחלוקת גדולה על אופי המוסדות שאליהם יישלחו הילדים. בשלב זה עצרתי אותה והבהרתי לה שיש כאן שאלה אם נכון להתגרש או לא – וזה סיפור אחד, אך אם היא באמת חפצה בטובת הילדים, אסור לה בשום אופן לנקוט בצעד כה דרסטי, כי בסופו של דבר כשייבחנו את מצבם בבית הדין, החלטה כזו עלולה לפעול רק לרעתה. במקביל גם ניסיתי והשתדלתי להדגיש עד כמה שחשוב לבדוק בכל זאת אפשרות לייעוץ לשלום בית, ולעשות מאמצים נוספים, כי פירוק של בית אינו עניין של מה בכך".

סיומו של הסיפור עדיין לא ברור, ועו"ד בללי צימרינג מעדיפה שלא לנקוב בפרטים נוספים בשל צנעת הפרט. אך זוהי רק דוגמה קטנה מבין הסיפורים הרבים שמגיעים אליה באופן כמעט יומיומי. "מספר מקרי הגירושין עולה לצערי כל הזמן", היא מציינת. "רק בשנה האחרונה היו בישראל למעלה מ-11,000 מקרי גירושין ויותר מ-110,000 תיקים נפתחו ברבנות. המספרים מצויים כל הזמן בעלייה מתמדת, והם קיימים בכל המגזרים – גם החילוני, גם הדתי והחרדי וגם החוזרים בתשובה.

"השאיפה שלי היא להעלות מודעות אצל אנשים עוד לפני שהם מחליטים על פירוק הבית, כי לפעמים יש דרך לשמור על שלמות המשפחה, וזה חשוב יותר מכל. גם במצבים שבהם הדבר לא מתאפשר, חשוב לדעת מהי הדרך הנכונה בה ניתן לעשות זאת באופן המדויק והנכון, גם כדי לקבל דעת תורה, וגם במטרה לשמור גם אחרי הגירושין על טובת הבית והמשפחה, עד כמה שאפשר".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

עולם של התמודדות

אם עד היום הכרתם את רביטל בללי צימרינג בתור בימאית ומגישה בערוץ הידברות, מסתבר כי בשנים האחרונות היא עברה מהפך משמעותי, כאשר הפכה לעורכת דין, והודות להיכרות רבת השנים שיש לה עם ציבור בעלי התשובה, היא מתמחה בייעוץ לבעלי ובעלות תשובה בנושאי הסכמי שלום בית וכן הסכמי גישור לגירושין. "זה צו השעה לדבר על הנושא הכאוב הזה של הבתים המתפרקים בעולם שלנו", היא טוענת, "והשאיפה שלי היא לתת לפחות קריאת כיוון ומענה לאנשים שנמצאים בייאוש ובקשיים רגשיים מול בני הזוג שלהם".

חשוב לה גם להדגיש: "מובן שיש צורך בהסתכלות מיוחדת על המגזר החרדי ועל זוגות חוזרים בתשובה שזקוקים לליווי מיוחד בתקופה רגישה זו. יחד עם זאת אי אפשר לטעון ש'החזרה בתשובה היא זו שגרמה לגירושין', שכן אחוז הגירושין בעולם החילוני הוא קטסטרופלי ללא שום השוואה למגזר הדתי והחרדי, כאשר מפרקים שם את הבית גם על דברים שוליים ביותר, ועל פי הנתונים של היום - יהיה זוג אחד מתוך שלושה שיתגרש. בעולם הדתי, על אף אחוזי הגירושין שעולים, עדיין ניתן לראות שזוגות לא באמת רוצים להתגרש, והם מנסים לעשות הכל כדי לשמור על שלמות הבתים שלהם.

"כחוזרת בתשובה שמכירה מקרוב את שני העולמות, אני יודעת שהערכים שמקבלים מהתורה משפיעים באופן ישיר על שלמות הבתים, אנשים לומדים להבדיל בין עיקר לטפל, שלא לדבר על טהרת הבית ששומרת על הזוגיות וההתחדשות. אך מה לעשות שגם אצלנו קורים דברים? ואם הם כבר מתרחשים – בואו ניתן להם את הטיפול הנכון ביותר עבורם.

"כי ידוע גם שאצל בעלי תשובה יש את ההתעוררות הראשונה בתקופה בה נפקחות העיניים וחשים באורות התשובה, אך אחרי התקופה הזו מגיעה תקופה של קושי, בה שוב ושוב לא מבינים את התכלית, שוב חווים התלבטויות ותוהים מה הטעם, ובעקבות כך נקלעים למצוקות ונוצרים משברים זוגיים. במצבים כאלו חשוב מאוד לתת את הכלים כדי להתמודד ולהבין שלא נמצאים לבד.

"אני רואה לעצמי שליחות גדולה לעזור בעניין", היא מציינת, "וזוהי הסיבה שהקמתי קו 'עזרה ראשונה' המיועד לנשים במצבים שבהם יש צורך במענה מקצועי מידי – למשל אחרי סכסוך נוראי, או כשמבחינתן כלו הקיצים, ועוד ועוד מצבים לא פשוטים. המטרה שלי היא לתת להן את המענה המידי, כדי להסביר להן מבחינה משפטית מה המשמעות של הצעדים שהן חושבות לעשות ואיך הן יכולות לעזור לעצמן באופן הנכון ביותר. כמובן שאני משתדלת לשמוע ולהקשיב, ואם מבינה שיש סיכוי, ואפילו קטנטן להציל את המצב ולהגיע לשלום בית, אני כמובן עושה הכל כדי להסביר להן שיש עוד מה לעשות ושלא ימהרו".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

הרגע שאחרי האורות

למה לדעתך יש צורך ביחס מיוחד בנושא זה דווקא לבעלי תשובה?

"סיטואציות במקרי גירושין הן תמיד מורכבות, אך הופכות למורכבות עוד יותר כאשר מדובר באנשים דתיים, או בכאלו שחוזרים בתשובה, כאשר לעתים קרובות ישנם פערים בין בני הזוג – האחד עמוק בתוך העולם הדתי, והשני בשלב אחר. זהו דבר שעורך דין 'רגיל' כביכול לא יכול להבין, שכן לכאורה 'מה הבעיה בכך שהאבא רוצה בשביל הילדים חינוך חרדי, ואילו האמא רוצה חינוך דתי לאומי?' או 'מה המשמעות של אמא שחזרה בתשובה ורוצה להתחיל לשמור שבת, בזמן שבן הזוג רחוק מכך?' זה נשמע לכאורה כמו פרט שולי, בעוד שאלו דברים שעשויים להיות מהותיים".

איך באמת מצליחים להכריע בכאלו מצבים?

"כמגשרת, הגישה שלי היא תמיד שטובת הילדים קודמת לכל דבר אחר, וכשבוחנים כאלו מצבים מוכרחים ראשית כל להתייחס לטובת הילדים. מעבר לכך, כיום כל עולם המשפט בארץ ובעולם נוטה ללכת לכיוון של גישור, וכך גם בבתי הדין הרבניים, ואסביר מדוע – ההליכים שנעשים בכל תיק מתהלים תמיד באיטיות, וחולף זמן רב מאוד מפתיחת התיק ועד לקבלת ההכרעה. בינתיים בני הזוג נאלצים להוציא סכומים גבוהים מאוד, וזו התמודדות גדולה מבחינה כלכלית, בפרט בתקופה שממילא לא פשוטה. אבל יש כאן דבר נוסף: גם כשמדובר בזוג עדין ורגיש, בו אף אחד אינו מנסה לפגוע באחר, מדובר עדיין בסוג של מלחמה, וכמו בכל מלחמה – אתה יודע איך אתה נכנס, אך אינך יודע איך תצא. ייתכן שאתה בטוח שיקרה משהו מסוים, אך בסוף מתרחש בדיוק ההיפך, ואתה חושב למשל שתשיג משמורת על הילדים, ובסוף בן הזוג טוען שאינך כשיר לכך או שאינך מסוגל לגדל אותם בגלל סיבה אחרת. מאוד כואב לי לדבר על כך, אך האמת חייבת להיאמר – אתה נמצא בלוחמה מול אדם שעד לא מזמן חלקת איתו את הבית ואת מערכת הזוגיות שלך, כך שהוא מכיר היטב את נקודות התורפה שלך, ועלול לנצל אותן, מה שיוביל לכך שלא הכל יתנהל לפי הציפיות שלך.

"זו הסיבה שבאופן כללי ההעדפה הראשונית היא ללכת לקראת גישור, שזהו תהליך מהיר יותר ולרוב מוסכם יותר על ידי שני הצדדים. כי בגישור כל אחד מביא את הצד שלו, ובא המגשר שמנסה לבנות משהו מוסכם, כאשר טובת הילדים היא במרכז, ובמקרה שלנו – כשמדובר במשפחות שומרות מצוות – גם הנושא הרוחני הוא בר השפעה, וכך יוצרים הסכם שמקובל על שני הצדדים, מתוך הבנה שכל אחד צריך קצת לוותר, העיקר להצליח לבנות סוג של גשר. אני בכל פעם מסבירה לזוגות ש'נכון שאינכם מתכוונים להמשיך לחיות באותו בית, אך בשונה מדירה שאפשר למכור ולחלק, יש לכם ילדים משותפים שאי אפשר למכור, ואתם תמשיכו להיות בקשר כדי לדאוג להם גם הרבה אחרי הגירושין. תצטרכו לנהל חשבון בנק משותף לטובת הילדים, לקבל החלטות שנוגעות אליהם, ובסופו של דבר גם לחתן אותם. לכן אני מדגישה שוב: ההחלטה על גירושין חייבת להיעשות רק כשמגיעים למסקנה שבאמת אין שום ברירה אחרת, וכל טיפול או ייעוץ לא יוכלו לעזור".

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)

תמיד יש סיכוי

בסך הכל עו"ד בללי צימרינג מציינת שהמקרים כולם קשים וכואבים. אף אחד לא מתגרש עם חיוך. "אבל חשוב לי להבהיר שגם כאשר נאלצים לעשות זאת, נתקלתי במקרים שבהם הגירושין נעשו באווירה חיובית ומתוך הבנה בריאה של שני הצדדים. כך למשל ליוויתי זוג עם שלושה ילדים, וייצגתי דווקא את הצד של הגבר, שבהסכם שעשינו חזר ואמר: 'אני רוצה שלגרושתי יהיה טוב, כי היא אמא של הילדים שלי, ואם יהיה לה טוב, אז גם לילדים יהיה כך'. כחלק מהתובנה הזו הוא ויתר לגמרי על דירת המגורים כדי שהיא תוכל לחיות בה עם הילדים, ונשאר בלי קורת גג. גם כששאלתי אותו שוב ושוב: 'אתה בטוח?' הוא התעקש. זהו באמת מקרה נדיר, אבל  בהחלט יש מקרים של גירושין שנעשים בצורה ידידותית, כאשר באים בצורה בוגרת ומבינים שאתה עומד לשמור על קשר עם הגרוש שלך עוד תקופה ארוכה אחרי הגירושין, לפחות עד גיל 18 של הילדים, וחבל לעשות זאת מתוך טינה וכעס".

עו"ד בללי צימרינג גם מציינת שכדאי לדעת שבמצבים שבהם נראה שעדיין יש סיכוי קטנטן לשמור על שלמות הבית, ההמלצה היא להגיש הסכם שלום בית, ובמקביל הסכם גירושין, כאשר ההחלטה היא לדוגמה על חצי שנה של מאמצים לשמירה על שלום הבית בדרכים שונות, כאשר הדברים מפורטים באופן המדויק ביותר. למשל: 'התחייבות של פעם בשבוע לצאת יחד לערב משותף, בלי ניידים ובלי מסכים', או 'התחייבות פעם בשלושה חודשים לתת מתנה לאישה', מה שלא תמיד זוכרים בזמנים כתיקונם, ועוד. ההסכם תחום בזמן, ואם אחרי שהוא מסתיים, המצב עדיין לא משתנה – יש הסכם גירושין כתוב ומוכן.

"גם במצבים הכי קשים וגם כשההחלטה נראית סופית, אני תמיד מנסה להחזיר את בני הזוג לאחור, להמחיש להם את המשמעות של בית שמתפרק ולנסות לשאול שוב ושוב: 'אולי בכל זאת אפשר לגשר על פני המחלוקות, לדבר עליהן ולעבוד עליהן?' אמנם אני לא מטפלת זוגית, אך מניסיוני כמגשרת וגם מניסיון החיים שלי כחוזרת בתשובה, אני יודעת שיש מצבים שבהם נראה שאין דרך חזור, אך כשבודקים זאת שוב במבט מעמיק – עדיין יש סיכוי".

ליצירת קשר עם עו"ד בללי צימרינג: Revitalbellely@gmail.com

נערים ונערות, הפיצו את עלוני הידברות ללא תשלום! לחצו כאן >>

תגיות:זוגיותשלום ביתגירושין

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

פליימוביל מרוץ אופנועים

109לרכישה

מוצרים נוספים

חוכמבוק - חוכמBOOK

חפש את המטמון - אוצרות המקדש

השקט שלפני המבול – קומיקס - צבי יחזקאלי

ספר מנגן מרן הרב עובדיה יוסף - סיפורים ושירי קודש

אוצרצ'יק - אוצר של ערכים יהודים

פאזל מתגלגלים – משאיות

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה