חטיפי אנרגיה: כמה מטבעות אתם נותנים לילדים שלכם בכל בוקר?

ריצ'ארד לבוי הוא איש חינוך, מרצה וסופר אמריקאי בתחום החינוך, מתמחה בהיבטים הקשורים למוטיבציה והתנהגות במסגרת מערכת החינוך. האיש התפרסם בזכות השיטה שפיתח - "שיטת המטבעות" ("שיטת האסימונים" בלשונו), שיטה מדהימה וחשובה שכל הורה חייב להכיר אותה.

השיטה בקצרה אומרת שאת ההערכה העצמית של ילדינו, עלינו לפרוט למטבעות חיסכון. מדד ההערכה העצמית של הילד נובע מכמות המטבעות שצבר בקופת החיסכון שלו. כאשר לילד מטבעות רבות, זה אומר שההערכה עצמית שלו גבוהה, ואילו כשיש לו מעט מטבעות – ההערכה עצמית שלו נמוכה.

הערכה עצמית היא מושג מופשט שקשה לאמוד אותו ולאחוז בקרנותיו. כשאנו מתרגמים אותו בראש למשהו מוחשי בעל ערך, קל יותר להכיר בצורך שלו.

יושבים שני ילדים בת"ת – דוד ויונתן. יונתן טעון במטבעות אינספור. מהיכן?! הרבה דברים טובים אירעו לו בחיים, שכל אחד מהם מילא את קופתו במטבעות מצלצלות: הוא מלך הכיתה – אלף מטבעות. אלוף בכדור רגל – חמש מאות מטבעות. פרסמו את תמונתו בעלון השבת – אלפיים. בכל המבחנים הוא מקבל ציון מאה – עוד אלף. ההורים שלו מסורים ומעניקים חום ואהבה – עוד אלפיים. יש לו אופניים הכי משוכללות – עוד שש מאות.

הוא מרגיש נפלא, עם ביטחון עצמי גבוה, למה? כי קופתו מלאה בעשרות אלפי מטבעות.

אמנם לפעמים הוא גם מפסיד מטבעות. לדוגמא, בבר מצווה של החבר נשפכה כוס קולה על בגדיו, וזה החסיר ממנו חמש מאות. גם הפצע שהפציע בפניו הוריד לו אלף מטבעות.

אבל בסך הכל, זה לא כל כך עושה עליו רושם, כי הקופה שלו מפוצצת במטבעות – נותרו לו בה עוד שלושים וחמישה אלף מטבעות!

לעומתו, דוד חברו הינו לקוי למידה. באמתחתו יש מאה מטבעות בלבד. הוא מעולם לא עבר את הציון שישים במבחנים, אין לו חברים, והוריו לא ממש מעניקים לו חום ואהבה.

והנה המורה שואל שאלה: מי היו בניו של משה רבנו? יונתן המוצלח חושב לעצמו: "אני חושב שאלעזר ואיתמר, אבל אני לא בטוח, אבל מה אכפת לי לנסות?! יש לי ארבעים אלף מטבעות, אם אטעה - מקסימום אפסיד מאה". הוא עונה בקול בטוח "אלעזר ואיתמר". המורה מנענע ראשו בשלילה.

לידו יושב דוד החלש בעל מאה המטבעות. הוא יודע כמעט בוודאות שבניו של משה הם גרשום ואליעזר, אבל הוא לא מעז לענות, כי יש לו עוד משחק עם החברים בצהרים, ששם הוא יודע בוודאות שיספוג השפלות, והלב שלו לא רוצה להפסיד את מעט המטבעות שנותרו לו.

באין מענה, המורה עונה את התשובה הנכונה: "בניו של משה היו גרשום ואלעזר", ואז דוד טופח על פניו: "חבל שלא עניתי!"...

ומה קורה כשיונתן מציע לדוד להתחרות אתו במשחק? דוד מגיע עם מאה מטבעות, לעומת יונתן, עם ארבעים אלף! האם יש סיכוי קלוש שלדוד יהיה רצון לשחק?! המשחק הרי אבוד מראש – דוד יודע מראש שאין לו אפילו אחוז אחד של סיכוי.

הבעיה הגדולה היא, שלא-מעט ילדים קופתם ריקה ודלה – אין להם מספיק מטבעות לצלוח את החיים המאתגרים והמעייפים! תפקידנו כהורים הוא להזרים להם כמויות של מטבעות, עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע, ללא הפסקה.

מטבעות לשון

כעת נרחיב מבחינה מעשית, איך נטביע את ילדינו בים של מטבעות שיבנו להם הערכה עצמית גבוהה ויעניקו להם כתפיים רחבות וחזקות לחיים.

קודם כל, נחפש בילד מה הוא יודע הכי טוב לעשות, וניתן לו הזדמנות להוכיח את זה בצורה הכי טובה. כל חוויית הצלחה כזו שניתן לו לחוש, תטעין אותו בהרבה מטבעות נוצצות.

שמעתי על אחד המשגיחים שהיה לו בן בגיל חמש עשרה עם הרבה מרץ, ואותו בן היה מגיע לבית בסוף שבוע. בימי חמישי, המשגיח היה לוקח מברגה ומשחרר ברגים מכיסאות, מדפים ושולחנות.

ביום שישי היה מגיע הנסיך, והיתה מצפה לו "עבודה חשובה" – לחזק ולהבריג את הרהיטים. לאחר "טרחתו ועמלו", ההורים הרעיפו עליו כמויות של אהבה הערכה והערצה: "מה היינו עושים בלעדיך", "יש לך ידי זהב", "אתה אלוף האלופים", "הבית עומד בזכותך" וכו'.

לאחר נישואיו, העיד בפני הוריו שעם כל הקשיים בישיבה, הוא היה מחכה שבוע שלם לקבל ולשמוע את המלים והמחמאות ביום שישי, וזה מה שהטעין אותו לשבוע נוסף.

הורים יקרים! גלו את כישרונות ילדיכם, ופרגנו להם מכל הלב. זה לא קשה – צריך רצון ושימת לב.

הדברים נכונים שבעתיים כלפי נוער מתבגר. איך מתמודדים בישיבה קטנה או בגדולה? כמה עשרות אלפי מטבעות הם חייבים כדי לשרוד את משחקי החיים.

משיחות רבות שלי עם בני נוער עולה שהורים שהיו עם היד על הדופק ודאגו שקופת החיסכון של ילדיהם תהיה מלאה, הדבר גרם להם לשרוד בהצלחה רבה את משברי גיל ההתבגרות.

אגב, לפעמים לא אנחנו אלה שעושקים את המטבעות, אלא כל מיני גנבי מטבעות למיניהם, בדמות מחנכים, חברים, שכנים ועוד אנשים "טובים" בדרך...

תפקידנו כהורים להציל את ילדינו מידי אותן "נשמות טובות", ולדאוג שאף מטבע לא תחסר מאוצרם של אוצרותינו היקרים.

ועוד הערה חשובה: למעשה, שיטת המטבעות נכונה לא רק כלפי ילדינו, אלא כוחה יפה לכל יחסי חברה וזוגיות.

כל מלה של פירגון ומחמאה מתורגמת למטבעות יקרות מפז שממלאות את האוצר בלב יקיריכם.

אלו מטבעות לשון שמומרות בצ'יינג' של החיים למטבעות זהב נוצצות.

מטבעות על הבוקר

כעת, ברשותכם, נדגים באופן מעשי כיצד נעקוב לאורך היום אחר קופת החיסכון של ילדינו, ונוודא שהיא מלאה מטבעות.

הערנו את הילד בבוקר עם חיוך ומילה טובה – הוא עוד לא פתח את העיניים וכבר צבר חמישים מטבעות. הבגדים האהובים עליו מוכנים מגוהצים על השולחן – עוד מאה מטבעות. מחכה לו כריך עם ממרח שאהוב עליו – עוד מאתיים. יושבים לידו ושותים יחד שוקו חם עם עוגת הבית – עוד מאה. חיבוק ונשיקה – עוד מאתיים.

והנה הנסיך שלנו מתחיל את היום כשהוא מוטען ומעוטר באלף מטבעות זהב.

ואז הוא מגיע לתחנה, והאוטובוס נאלץ לעצור לאחר שכבר החל לפתוח בנסיעה. הנהג פולט לעברו מילה פוגענית ומעליבה, ומוריד לו מאה מטבעות, אבל עדיין נשארו לו תשע מאות. הערה מהמורה – מאה מטבעות נוספות נחסרות. נשארו שמונה מאות, איתן הוא יוכל לעבור את היום בהצלחה גדולה.

כשהילד מסרב ללכת ללימודים באמתלאות של "כואבת לי הבטן" או "קר היום" וכו' – הוא בעצם זועק לנו שאין לו מספיק מטבעות להשתתף במשחק החיים!

כשהילד לא רוצה להזמין חברים לבית, או להשתתף בתחרות או משחק כלשהו, או לצאת לטיול, הוא בעצם זועק: "אני רוצה לאחוז חזק חזק במטבעות שנותרו לי קרוב אלי. לא רוצה לאבד את מעט המטבעות שנותרו לי".

תפקידנו כהורים לדאוג שהילד ילך לישון עם יותר מטבעות חיסכון ממה שהיו לו כשהתעורר בבוקר. שיהיה בפלוס ולא במינוס.

אם במהלך היום הערנו, גערנו והענשנו, נזכור שבעצם כעת הוא הולך לישון כשקופתו חסרה מטבעות רבות, ועלינו לדאוג להשלים את החסר במחמאות, הערכה ופירגונים.

שלומי בן העשר יושב לאכול ארוחת ערב, והנה במהלך הארוחה כוס השוקו שלו נשפכת על הבגדים, השולחן והרצפה. מרוב תסכול ולחץ, ההורה פותח עליו שערי גיהינום: "אתה לא יודע לשתות כמו בן אדם?!... מה, אתה ילד קטן?! עוד לא למדת להחזיק כוס בלי לשפוך?!  לך מיד לחדר!".

מה קורה לשלומי באותו רגע?

לא רק שהוא מתרוקן ממעט המטבעות שעוד נותרו בכיסו מהיום המאתגר, אלא שהוא נכנס למינוס של מאות מטבעות.

שלומי נכנס לחדר שבור, עצוב ומתוסכל, ואנחנו הרי יודעים שהוא לא באמת אשם. בעצם, את כל הכעסים של היום פרקנו עליו.

פגעתם? העלבתם? - אתם לא מלאכים!

לא התנצלתם – אתם לא בני אדם!

היכנסו לחדר, חבקו את הילד, נסו ליישר עמו את ההדורים, ולהחזיר לו לפחות חלק מהמטבעות שנעשקו ממנו.

אם נעניק למכרינו וקרובינו בכל הזדמנות מטבעות חיסכון – נחסוך מהם הרבה מצוקות ומשברים רוחניים וגשמיים.