"במשך שלושה ימים ישבתי בציון הרשב"י, ואז ארע הנס"

"כבר עשרים ושתיים שנים חלפו מאז הסיפור שלי, ובכל זאת אני נזכרת בו בכל שנה מחדש בדיוק בל"ג בעומר", אומרת ענת מנא, בשנות ה-50 לחייה, נשואה באושר ואם לשלושה ילדים.

כשהיא מדברת על "הסיפור שלה" כוונתה היא לסיפור השידוך הבלתי נתפס שלה עם בעלה, כשהיא כמעט בת שלושים, רוויית ניסיונות ואכזבות, חוששת מכך שלא תתחתן לעולם, ואז חווה השגחה פרטית שמציפה אותה עד היום בדמעות, וגורמת לה לחזור ולספר את הסיפור בכל שנה מחדש.

תפילה ללא הפסקה

"זה היה בראש חודש שבט", היא חוזרת לאחור, "חזרתי מעוד יציאה לא מוצלחת שאכזבה אותי קשות, אחת מתוך אינספור פגישות שלא הובילו לכלום. הייתי מיואשת ומתוסכלת, התקשרתי לרב שליווה אותי באותה תקופה ובכיתי: 'מה יהיה איתי? אני כל כך רוצה להתחתן, להקים בית ולהביא ילדים לעולם,  ונראה שאין לי סיכוי. זו התקופה הכי קשה שאני עוברת בחיים שלי'.

"עד היום אני זוכרת את תגובתו של הרב שהייתה שלווה ומרגיעה: 'בורא עולם ברא את העולם בשבעה ימים ויכול בקלות לשלוח לך את השידוך. שום דבר לא יעכב זאת רק  צריך לחכות שיגיע הזמן'.

"המילים הללו מאוד חיזקו אותי", נזכרת ענת, "ואז הרב הוסיף: 'אם בורא עולם יחליט – זה יקרה עוד בשנה הקרובה, ולכן אני ממליץ לך בחג הפורים הקרוב לצאת להתפלל בציון של צדיק במשך כל היום. זוהי עת רצון מיוחדת, וזו תהיה ההזדמנות שלך לשבת ולהתפלל אך ורק על הזיווג שלך. פורים משול ליום הכיפורים, וביום הזה תמקדי את כל התפילות שלך בנושא הזיווג'".

ענת מזכירה כי השיחה הזו התקיימה בראש חודש שבט, אך כבר אז היא החליטה על כך שבחג הפורים הקרוב היא תממש את עצתו של הרב. "התלבטתי לאיזה צדיק לנסוע", היא נזכרת, "ואז, בדיוק שבוע לפני פורים, סיפרה לי חברת ילדות על כך שהיא בשנת אבל על אמה, ולכן בחג הפורים הקרוב היא מעדיפה שלא לשמוח בחיק המשפחה, וכתחליף לכך בכוונתה לנסוע להתפלל אצל רשב"י. האמת היא שמעולם קודם לכן לא הייתי בקברו של רבי שמעון, אבל כששמעתי זאת מחברתי הודעתי לה בו במקום: 'אני נוסעת איתך'".

"כדאי רבי שמעון"

ענת מתרגשת כשהיא מציינת את גודל ההשגחה הפרטית: "במשך כל הדרך למירון סיפרה לי חברתי על נפלאות רבי שמעון בר יוחאי, על הסגולות הרבות שיש לתפילה על קברו, ועל המאמר הידוע: 'כדאי רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק'. כבר אז ממש הרגשתי שאני עומדת לראות ניסים, וכשהגענו לציון הרגשתי ממש צמרמורת, מאוד התרגשתי מהמעמד".

במשך שלושה ימים הן שהו במירון – בתענית אסתר וכן בי"ד אדר ובט"ו אדר. "בכל הימים האלו כמעט לא קמתי מהכיסא", מעידה ענת, "יצאתי רק כדי לקיים את מצוות היום, אך מיד לאחר מכן חזרתי והמשכתי להתפלל, כשאני שקועה עמוק בתפילה ומרגישה שרק אני ובורא עולם מצויים בתמונה, ואין שום דבר שחוצץ או מפריד בינינו.

"היה לי זמן בשפע וביקשתי בפרוטרוט על כל מה שאני שואפת שיהיה לבעלי, התחננתי לזכות להתחתן במהרה, והייתה לי גם בקשה נוספת שהייתה חשובה בעיניי מאוד. 'בבקשה', בכיתי לבורא עולם, 'שהשידוך שלי יגיע על ידי מישהו שמכיר אותי, ולא סתם כך זורק שם  והצעה'. זו הייתה בקשה חשובה בעיניי, כיוון שעברתי לא מעט עם שדכנים שסתם הציעו הצעות, בלי להכיר אותי בכלל, ואכזבו אותי קשות.

"זמן קצר לאחר מכן יצאתי עם החברה מהציון, ולפתע היא נזכרה בכך שיש בחור מסוים שהיא מכירה וחושבת שהוא יוכל להתאים לי מאוד. צחקנו על כך שאולי השידוך שלי מתחיל כאן ועכשיו, אך לא באמת חשבנו על כך ברצינות. המשכנו כמובן להתפלל, וביום האחרון יצאתי מהציון כשאני מרגישה קושי אמיתי לעזוב את המקום. הרגשתי אור כל כך גדול, והיה לי קשה ללכת. אמרתי לחברתי: 'אני מרגישה שאני יוצאת מפה כלה', וחברתי השלימה אותי: 'כן, את כלה', והזכירה לי שוב את ההצעה שלה".

ההצעה, על פניו נראתה בלתי מתאימה, גם מבחינת הפרשי הגילים וגם מסיבות נוספות. "אבל חברתי התעקשה ועשתה את העבודה היטב, כך היא הובילה לשידוך שלי עם בעלי", מספרת ענת, "כעבור מספר חודשים התארסנו ועוד באותה שנה התחתנו. מאז אנו מגיעים למירון לא מעט, כדי להודות ולהתפלל וגם כדי לבקש. גם את החלאק'ה של הבן שלנו חגגנו אצל רשב"י. בכל פעם שאני מגיעה מתחזקת אצלי התחושה: 'כדאי רבי שמעון לסמוך עליו'. הסיפור שלי הוא ההוכחה".