"הודרו בשל יהדותם": דו"ח הרווארד חושף אנטישמיות מושרשת בקמפוס

אוניברסיטת הרווארד פרסמה אמש (שלישי) שני דו"חות מקיפים המציגים תמונה מדאיגה של התגברות האנטישמיות במוסד היוקרתי, בעיקר לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023. הדו"חות, הכוללים מאות עמודים ומבוססים על יותר מ-2,000 עדויות של חברי סגל וסטודנטים, מתארים כיצד האנטישמיות חלחלה למרחבי הלימוד ולאווירה הכללית בקמפוס.

"שנת הלימודים האחרונה הייתה מאכזבת וכואבת“, ציין נשיא האוניברסיטה הזמני, ד"ר אלן גרבר, במכתב המלווה את הממצאים. "אני מתנצל על המקרים בהם לא עמדנו בסטנדרטים הגבוהים שהצבנו לקהילה שלנו“. גרבר, שמונה לתפקידו בינואר 2024 לאחר עזיבתה הפתאומית של קלודין גיי, הדגיש כי "הרווארד תגלה אפס סובלנות כלפי שנאה מכל סוג״.

דו"ח צוות המשימה למאבק באנטישמיות, שכתב בין היתר מנהל לשעבר בארגון "הלל" באוניברסיטה, מפרט אירועים מטרידים של הדרת סטודנטים יהודים והכנסת הסכסוך הישראלי-פלסטיני לתחומים לא רלוונטיים. הדו"ח מציין שאף שתופעות אנטישמיות היו קיימות טרם המלחמה, הן התעצמו משמעותית אחריה.

באחד המקרים, סטודנט יהודי שהתכוון לדבר על סבו ניצול השואה נדרש להימנע מלהזכיר את ישראל, אף שנושא הנאום היה השואה בלבד. במקרה אחר, מרצה נענה לבקשת סטודנט להימנע מעבודה משותפת עם סטודנט ישראלי, בטענה שאין לחייב תומך בקבוצה "מדוכאת" לשתף פעולה עם מי שנתפס כ"מדכא".

פרסום הדו״חות מתרחש בשיא העימות בין אוניברסיטת הרווארד לבין ממשל טראמפ. האוניברסיטה מתנגדת לדרישות הממשל לבצע רפורמות, ועומדת בפני איום להקפאת מימון פדרלי המסתכם במיליארדי דולרים. בתחילה, הממשל ביקר את המוסד בשל התמודדותו עם אנטישמיות שהתגלתה לאחר השביעי באוקטובר. אולם הביקורת התרחבה והפכה להתנגדות כללית למדיניות האוניברסיטה, לתוכניות הגיוון שלה ולגישתה הליברלית.

האוניברסיטה כבר נקטה בצעדים במהלך השנה, כולל הטלת איבור על אירועים ציבוריים של ועד הסולידריות הפלסטיני בקמפוס, פיטורי ראשי המרכז ללימודי המזרח התיכון וביטול שיתוף פעולה עם אוניברסיטת ביר-זית ביהודה ושומרון. המוסד שינה גם את שם משרד הגיוון, השוויון וההכללה ל"חיי קהילה וקמפוס", כנראה בניסיון להתמודד עם הביקורת.

במכתבו, ד"ר גרבר פירט פעולות נוספות שייושמו כדי למגר את גילויי השנאה, וציין כי דיקני האוניברסיטה "בוחנים המלצות בנוגע לקבלה, מינויים, תכני לימוד ותוכניות הכשרה“. הרב ג'ייסון רובינשטיין, מנהל "הלל" בהרווארד, הגדיר את הדו"ח כ"צעד חשוב בחשבון נפש מאוחר" ושיבח את מחויבותו של גרבר לטיפול בשורשי הבעיה.