קניתם במבה והמוכר סירב לקבל אשראי - למה זו עבירה?

רבים מכירים את הסיטואציה: אתם נכנסים לקיוסק או מכולת ורוצים לקנות ארטיק לעצמכם, או חבילת במבה לפעוט שמציק בעגלה. שלפתם את כרטיס האשראי או הטלפון הסלולרי כדי לשלם, ואז נתקלתם לא פעם בתשובה "לא מקבלים כרטיס אשראי על פחות מ-20 שקלים" (או סכום אחר). אז אתם מצרפים עוד מוצר, שניים ולפעמים אף יותר כדי להגיע לסכום איתו אפשר לשלם בכרטיס האשראי.

כדי לפתור את הבעיה הזו, אושרה בשבוע שעבר בכנסת הצעת חוק לאיסור התניית תשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום מינימום. בדיונים המוקדמים בוועדת הכלכלה, לקראת ההצבעה על החוק בקריאה שנייה ושלישית, עלתה הטענה לפיה חלק מבעלי העסקים משתמשים בתירוץ זה כדי להכריח את הלקוח לקנות עוד דברים.

אישור החוק הוא למעשה תיקון לחוק הגנת הצרכן כך שיחול "איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי". את הצעת החוק הגיש חבר הכנסת אליהו ברוכי מיהדות התורה, וקדמו לה הצעות דומות של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס.

מה בדיוק אומרת ההצעה? "עסקים המאפשרים תשלום באמצעות כרטיס חיוב מתנים לעיתים את התשלום בדרך זו בסכום רכישה מזערי, אף שעמלת הסליקה שבעל העסק משלם בשל השימוש של הצרכן בכרטיס חיוב נגזרת כשיעור מסכום הרכישה ואינה בסכום קבוע", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "התנהלות זו פוגעת בצרכנים, שעלולים לרכוש מוצרים שלא תכננו לרכוש מלכתחילה".

הצעת החוק כוללת קנסות נגד בעלי עסקים שיפעלו נגד החוק, לאחר שיתקבל. מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסק שהתנה תשלום בכרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי בניגוד להוראות התיקון המוצע, קנס בסך 22,530 שקל, ואם הוא עוסק מורשה – 7,170 שקלים.

מי שלא מרוצים מהמצב החדש הם כמובן בעלי העסקים. חלק מהם טוענים כי על מכירה באשראי יש עמלת סליקה (שנעה בין 0.8%-2% לרוב, אך יש עסקים שמשלמים מעט יותר). גם בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה הסתייגו מהצעת החוק. באחת הישיבות שקדמו לאישור החוק בוועדת הכלכלה, טענה נציגת הסוכנות תמר מירסקי: "היות ולעסק זה עולה יותר, הוא יכול לסמן בנפרד שני מחירים – מחיר מזומן ומחיר באשראי. הוא לא יעשה את זה כנראה. זה יגרום לו להעלות מחירים".