כתבות מגזין
השליח החירש: "כילד למדתי דף גמרא בשנה, כעת אני מסיים את הש"ס בפעם השלישית"
הרב איסר לובעצקי, השליח של החירשים בצרפת, חווה כילד התמודדות לא קלה, אך דווקא מתוך כך הוא קיבל החלטה: "לפעול למען החירשים". כיום הוא מאגד תחתיו את החירשים היהודים בצרפת, ומבהיר: "אנחנו יכולים להיות חלק מהקהילה, תנו לנו הזדמנות"
- מיכל אריאלי
- פורסם כ"ד ניסן התשפ"ה
הרב איסר לובעצקי ב"מבצע תפילין" ברכבת התחתית בפריזאיך עושים הבדלה בשפת הסימנים, איך חירש שומע תקיעת שופר, והאם יהודי חירש מחויב לעלות לתורה בבר מצווה? השאלות האלו אינן תיאורטיות כלל, אלא הן חלק משגרת יומו של הרב איסר לובעצקי, שליח חב"ד ליהודים החירשים בצרפת.
לובעצקי עצמו הוא חירש מלידה, ולכן מכיר את ההתמודדות מקרוב ממש. "אילו מישהו היה מספר לי כילד שיבוא יום בו אלמד תורה כמו כולם, ואפילו אזכה לסיים את הש"ס כמה פעמים וללמוד עם חירשים נוספים, בוודאי לא הייתי מאמין", הוא מציין. "אבל בשביל זה בדיוק אני נמצא כאן, כדי להוכיח לחירשים אחרים שזה אפשרי, וכדי להקל עליהם את הדרך, שלא ייאלצו לעבור מה שאני עברתי".
שיעור בשפת הסימנים
סיום הש"ס הראשון של הרב לובעצקי בביתו של ראש הישיבה שלו הרב קקון
שיעור תורה לילדים חירשיםההספק: דף גמרא בשנה
את סיפורו בוחר הרב לובעצקי לפתוח דווקא בהולדתו של אחיו הבכור לוי. "הוריי היקרים הביאו את לוי לעולם וזמן קצר לאחר לידתו גילו שהוא כמעט לא שומע", הוא מספר. "כשלוי גדל שאל אבי את הרבי מליובאוויטש האם עליו לרשום אותו לבית ספר מיוחד, ממשלתי שאינו יהודי, כפי שכל הרופאים ומומחי החינוך המליצו, אך הרבי השיב לו: 'עליו ללכת לחיידר, כי ילד יהודי צריך לגדול בתורה ומצוות'. את החיידר ניהל הרב שמואל אזימוב, השליח הראשי של הרבי בפריז, ובעקבותיו גם אחיי החירשים האחרים ואני הלכנו יחד באותו המסלול".
הרב לובעצקי גדל בחיידר, אך התקשה להבין את מה שמלמדים אותו מוריו. מי שסייעה לו בכל זאת לקחת חלק בשיעורים הייתה קלינאית תקשורת שהגיעה לחיידר פעמיים או שלוש בשבוע, ולימדה אותו קריאה, כתיבה ואוצר מילים יומיומי פשוט. כך הוא למד לקרוא ולכתוב, צרפתית ועברית, חשבון וכדומה.
בוודאי לא קל להיות ילד חירש. במה התבטא הקושי העיקרי?
"במשחקים ובזמנים של פנאי דווקא הסתדרתי, אבל בעיקר קינאתי בחבריי ובאחיי בזמן בו למדו שיעורי תורה, כי לא הצלחתי כלל ללמוד וגם לא להתפלל, וזה דיכא אותי מאוד. אני זוכר שבכיתה ט' המורה שלי, הרב דניאל מזוז, למד איתי באופן פרטני מידי יום במשך שנה. הוא באמת ניסה להסביר לי, אבל אני התקשיתי מאוד לקלוט את החומר. בסיומה של השנה הסתבר שהוא הצליח ללמד אותי רק דף אחד במסכת שבת... זה היה קשה ומתסכל, אבל אין ספק שזו הייתה פריצת הדרך ללימוד, שהובילה לכך שכבר סיימתי את הש"ס פעמיים, וכעת אני עומד לסיים אותו בפעם השלישית.
"והיה גם דבר נוסף שנתן לי כוח, כי כילד חירש החלטתי שאני עושה 'מבצעים' עם יהודים חירשים בבית אבות שהיה ממוקם סמוך לבית הוריי: הנחתי להם תפילין – בדיוק כפי שאחיי ואבי עזרו ליהודים אחרים להכיר טוב יותר את יהדותם. הקשישים התפעלו לראות ילד חירש שומר מצוות, עם כיפה וציצית, שיודע להתפלל וכו'. הסתבר שאיש לא חשב מעולם להניח להם תפילין ולעזור להם בכלל, עד שאני הגעתי".
כנס י"ט בכסליו עם המתורגמן לשפת החירשים
שיעור תורה לילדים חירשיםהשליח של החירשים
"מעט לאחר הבר מצווה שלי", מספר הרב לובעצקי, "כשהייתי בערך בן 15, נודע לי שיש בטורונטו ישיבה בשם 'נפש דוד' המיועדת לילדים חירשים, שנוסדה ונוהלה על ידי הרב קקון, שהוא עצמו חירש מלידה. התקבלתי לשם ולמדתי שם במשך כמעט שש שנים. ככל שלמדתי יותר, כך הבנתי שמסלולי הוא התורה, וזה חיזק אותי בערכי התורה. זה דבר שכלל לא הכרתי עד אז, כי בצרפת לא הייתה שום מציאות של לימוד תורה בשפת הסימנים. הישיבה היא זו שנתנה לי את הצמא ללימוד, וכך הפכתי לבן תורה ברוך ה'".
כיום הרב לובעצקי נשוי ואב לשני ילדים שומעים ברוך השם. הוא עובד כמשגיח כשרות בקצביה בפיקוח הרבנות, ובנוסף עובד בתיקון ציציות ובכריכת ספרי קודש פגומים. אבל את שעותיו הפנויות הוא מקדיש לעיסוק החשוב ביותר בעיניו: לימוד תורה לחירשים יהודים.
"אני עושה זאת דרך קבוצות ווטסאפ, בהן אני מעלה שיעורי תורה קצרים וסיפורים מן התנ"ך", הוא מספר. "בכל השיחות שלנו אני מנסה לעודד ולחזק את הביטחון, מסביר להם שצריך לבטוח באלוקים ולא לפחד מכלום. בנוסף, פעם בשבוע אני מוסר שיעור שמתורגם על ידי ידידי הטוב דוד אוחנה, שמדבר ומכיר את שפת הסימנים".
הפעילות הזו, שכיום הפכה לחלק בלתי נפרד משגרת יומו של הרב לובעצקי, לא הייתה מובנת מאליה בתחילת הדרך כלל, בעיקר בשל העובדה שבצרפת היו מעט מאוד יהודים חירשים שומרי מצוות.
"כשהתחתנתי לפני כ-12 שנה שאלתי את הרב שלי, הרב שמואל אזימוב על עתידי – האם עליי ללמוד בכולל בטורונטו או בניו יורק, ואולי בישראל", הוא מספר. "התלבטתי רבות, אך הרב אזימוב ייעץ לי להישאר בפריז ולהיות 'השליח ליהודים החירשים בכל האזור'. העצה הזו שהגיעה מבלי שחשבתי עליה כלל, הצליחה להפתיע אותי, אך גם העניקה לי הרבה כוח ועוצמה, כי הוריי ואחיי שאינם חירשים מעורבים כולם בשליחות, ואף פעם לא חשבתי שגם אני אוכל לקחת בכך חלק. כך למעשה התחלתי את דרכי כ'שליח לציבור החירשים בצרפת', כאשר אשתי אנאל נמצאת איתי לאורך כל הדרך, ועוזרת לי רבות בכל הפעילות".
ככל שחלפו השנים כך התוודע הרב לובעצקי ליהודים חירשים נוספים שגרים בכל רחבי צרפת - שטרסבורג, לונביל, בורדו, טולוז, ליון ועוד. "באופן כללי, כל שליח חב"ד מוצא את עצמו כשהוא משיב על שאלות ומלמד יהדות, אך במקרה שלי, מכיוון שמדובר בחירשים, השאלות הן לעתים סבוכות יותר, כי אנשים רוצים להבין כיצד עליהם לנהוג עם המוגבלות", הוא מסביר.
"מתקבלות אצלי כל הזמן שאלות כמו: מה עושים עם תקיעת שופר, עלייה לתורה, הבדלה, ועוד ועוד. מכיוון שרוב החירשים שאני פוגש לא למדו את כללי היסוד של השולחן ערוך, זו גם הזדמנות לערוך להם היכרות עמוקה עם מושגי הבסיס של היהדות. בדרך כלל אני מתקשר איתם באמצעות האינטרנט, הודעות ווטסאפ ו-SMS, ולעתים אנחנו נפגשים באופן פיזי לשיעורים. בנוסף, בימי ראשון בבוקר, אחת לחודש, דוד אוחנה מלמד בתלמוד תורה כעשרה בנים ובנות חירשים, שמעוניינים כולם ללמוד תורה. הלימוד מתבצע כמובן בשפת הסימנים, והוא מאוד חשוב ומרגש.
"בערבי חגים אני שולח לכולם חומרי קריאה והסברה על החג, כדי שידעו איך לקיים את המצוות, ואף מעודד אותם לקחת חלק בפעילות היהודית – להשתתף בסעודת ליל הסדר, ללכת לבית הכנסת בשבועות, וכדומה. נכון שהם לא שומעים, אך הם בוודאי יחוו חוויה נעימה יחד עם שאר המתפללים. לצערי יש חירשים שחווים חיים מוגבלים בשל מוגבלותם, אך יש לנו דרך לעזור להם, וזה בהחלט נדרש מאתנו".
הרב לובעצקי כתינוק אצל הרבי מליובאוויטש
משוחח באירוע בשפת הסימנים
אירוע לקהילת החירשים בחג הסוכותלהיות חלק מהקהילה
על אף הפעילות הרבה, מציין הרב לובעצקי שהוא עדיין לא מספיק לבצע את כל הפרויקטים המתוכננים. "יש לנו כל כך הרבה רעיונות ויוזמות", הוא מסביר, "ואני עדיין מחפש אנשים נוספים מרחבי צרפת שמכירים את שפת הסימנים ושיוכלו לעזור לנו בכך. אם יהיו לנו יותר פעילים נוכל למסור יותר שיעורים בשידור חי ובסרטונים וכך ליצור קשר עם יותר חירשים המעוניינים להכיר טוב יותר את מורשתם היהודית. הלוואי שנצליח גם לעודד נישואים יהודיים עבורם, שכן הם נמשכים לעיתים קרובות לסביבות לא יהודיות שבהן מיסיונרים מגיירים אותם לנצרות, לצערי".
הרב לובעצקי מציין כי הצורך הגדול ביותר של קהילת החירשים הוא ראשית כל בעצם יצירת הקשר, על מנת שיחושו פחות בודדים, ויבינו שהם מהווים חלק חשוב בקהילה. "בנוסף", הוא אומר, "מכיוון שהם מפוזרים ברחבי צרפת, אני רוצה שהם יוכלו להיפגש בזמנים מיוחדים כמו חגים או שבתות, או בסופי שבוע. לרבים מהם אין בכלל אמצעים לנסוע ממקום למקום או שהם חוששים לנסוע לבד, אז אני שואף למצוא להם מלווים ומתורגמנים בשפת הסימנים".
לסיום הוא מבקש להעביר את המסר לכל אדם חירש שקורא את הדברים, ולא משנה אם הוא מתגורר בארץ, בצרפת, או בכל מקום אחר בעולם: "עלינו להתגבר על שלב המוגבלות ולהחליט שגם אנחנו יכולים לתרום ולהועיל לקהילה. בואו לא נתלונן ונאשים אחרים בכך שהם 'לא נמצאים בשבילנו', כי לאנשים שומעים קשה להבין אותנו, ולנו קשה להבין אותם. אבל אני בטוח שעם קצת רצון טוב משני הצדדים נוכל להשתלב היטב בקהילה ולהיות מועילים.
"והעיקר, חשוב להבין שבכל פעם שיהודי חירש מקיים מצווה, מניח תפילין, בוחר להתחתן עם בן זוג יהודי או בת זוג יהודייה או שולח את ילדיו לבית ספר יהודי, זהו ניצחון גדול עבור כולנו. בואו נעשה מה שאנו יכולים כדי להשתלב בקהילה ולהתקרב לבורא עולם, וכמובן נחכה למשיח לא פחות מיהודים אחרים, ונזכה להיות במעגל הראשון שיפגוש אותו בקרוב בעזרת ה'".
לקראת ל"ג בעומר, מוסיפים אור בדרכו של רבי שמעון בר יוחאי. היו שותפים בזיכוי הרבים הגדול בעולם - והכניסו אל ביתכם את אוצרות הקבלה > לחצו כאן או חייגו 073-222-1212