איש העסקים שי גראוכר נבחר להשיא משואה

השרה מירי רגב, הממונה על אירועי יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל, הודיעה היום (שני) על הבחירה בשי גראוכר להשיא משואה בטקס בהר הרצל.

גראוכר, איש עסקים חרדי, הקים את מפעל החסד "ביחד ננצח", התומך בנדיבות באנשים שנפגעו מלחמה, במשפחות שכולות ובשורדי שבי. כמו כן, הפיק בריתות ואת פרויקט "מהפכת ימי הולדת", שנועד לשמח את ליבם של הילדים ששכלו את הוריהם.

השרה רגב מסרה: "שי הוא נציגה המובהק של ישראל הרגישה, החומלת, ישראל שבליבה בוערת כמיהה לתיקון עולם. הוא פועל לפי צו מצפונו ומתוך תחושת שליחות כדי לסייע לאנשים ששילמו את מחירה הכבד ביותר של המלחמה. בעשייתו הוא מוכיח שערבות הדדית אמיתית חושפת את פניה האנושיות של החברה. שי הוא ביטוי מרגש לחוט השדרה הערכי של החברה בישראל ולתחושת השליחות המפעמת באזרחיה".

טקס הדלקת המשואות יעמוד השנה בסימן "גשרים של תקווה". נקבע על ידי הממשלה כי את המשואות ידליקו "אנשי חזון ומעש שמזכירים לנו בפועלם שרב המחבר על המפריד בינינו, אנשים המהווים גשרים לפיתוח ולחיזוק יתדות התקווה בכל תחומי החיים בישראל".

היום הודיעה השרה רגב על בחירתם של המעצבת אורלי רובינזון שעם פרוץ המלחמה ייסדה עם ילדיה, עדיה ועידו, את המיזם החברתי־התנדבותי "חזית הבית". המיזם, שבמקור נועד לאבזר ולרהט בתים זמניים של מפונים, התרחב עם הזמן גם לעיצוב בתי משפחות חטופים, משפחות שכולות וחיילים שנפצעו במלחמה.

כמו כן, נבחר להשיא משואה גם רנ"ג (במיל') איציק אקריש, פיקד מחנה זרוע היבשה במשך 17 שנה. הטמיע את התוכנית החשובה "שווים במדים", פעל ללא לאות למען שילובם של חיילים עם צרכים מיוחדים במסגרת "גדולים במדים" בזרוע יבשה ואף קיבל פרס מפעל חיים מראש אכ"א.

הודעות נוספת נמסרה לעו"ד נטשה האוסדורף, בת לקהילת יהודי בריטניה ומומחית למשפט בינלאומי, שניצבת בשנים האחרונות בחזית ההסברה המשפטית בעולם. היא מייצגת את ישראל בהצלחה אל מול כל הגורמים המנסים לקרוא תיגר על צדקת דרכה ועל זכותה להגן על עצמה.

גם אלי שרעבי, שורד השבי, נבחר להשיא משואה. על פי השרה רגב "גילה מנהיגות ותעצומות נפש, עודד את רוחם של אחרים וסייע להם לצלוח את ההתמודדות הקשה מנשוא עם המציאות בשבי. לאחר שחרורו, גם לאחר שקיבל את הבשורה הקשה על רציחתם של אשתו, בנותיו ואחיו, הוא המשיך לפעול בגבורה ובצניעות למען השבתם של כלל החטופים ולמען חיזוק הרוח והחיבור בין כל חלקי העם".

שם נוסף שאושר היום הוא של רחלי טדסה מלקאי, מנהלת ומייסדת של קהילת נשים אתיופיות מעצימות, קהילה המונה כ- 16 אלף חברות.

בין משיאי המשואות שאושרו אמש ניתן למצוא את בלנקה גוט, בת ה-90, שעם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" רכשה יחד עם ילדיה את כל הצמר בצבע ירוק זית שהיה ניתן להשיג, והחלה לתפור ביגוד חם לחיילים. מאז אותו רגע היא סורגת עבורם מסביב לשעון.

נבחרת נוספת היא צי'קי אלגניאן בת ה-84, עולה חדשה שנולדה בטהרן, התגוררה רוב חייה בארה"ב ועלתה בשנים האחרונות לישראל. דירתה בהרצליה משמשת כ"חמ"ל בישול לחיילים".

אתמול הודיעה רגב כי הוועדה המייעצת בחרה גם בזמרת זהבה בן להשיא משואה. מקרב קציני צה"ל ישיאו משואה סא"ל פאיז פארס וסא"ל (מיל') חגית אלון-אלחרר. סא"ל פארס, בן העדה הדרוזית המתגורר בחורפיש, ביצע שורה של תפקידי פיקוד בחטיבת כפיר. הוא נלחם בשמחת תורה בקיבוץ רעים וחילץ אזרחים תחת אש, ומאז לחם גם בעזה. לאחרונה החליט הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, על קידומו לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית "אפרים".

סא"ל (מיל') חגית אלון אלחרר, בת למשפחה ברוכת ילדים מקריית שמונה, שירתה כראש מדור ציוד וקצינת הספקה ולוגיסטיקה בפיקוד הצפון. שנה לאחר תחילת המלחמה היא שכלה את בנה אמיתי הי"ד, טירון בבסיס האימונים החטיבתי של חטיבת גולני, שנהרג מתקיפת כטב"ם ששיגר החיזבאללה.

משואות נוספות ישיאו בן שפירו, איש התקשורת האמריקני-יהודי שמתחילת המלחמה מפגין את תמיכתו חסרת הפשרות בישראל, ומביא את הקול הישראלי למיליוני עוקביו ברחבי תבל; אמילי דמארי, שורדת השבי ששבה לישראל לאחר 471 יום ברצועת עזה, ומאמן נבחרת ישראל בג'ודו, אורן סמדג'ה, שבמהלך מלחמת "חרבות ברזל" שכל את בנו עומר הי"ד, לוחם סיירת גבעתי שנפל בעזה.

כמו כן נבחרו רחל אדרי מאופקים, בת ה-66, שהפכה לסמל בכל רחבי תבל בזכות התושייה יוצאת הדופן שהפגינה מול המחבלים שהחזיקו בה ובבעלה כבני ערובה בשבעה באוקטובר. המוזיקאי מיכה שטרית; ההסטוריונית לבנה זמיר (וידאל), שנולדה בקהיר בשנת 1938. היא חוקרת ומרצה בנושא יהדות ארצות ערב והאסלאם. ייסדה והובילה את האגודה לידידות ישראל-מצרים, תרמה רבות לחיזוק הקשר עם יהדות ארצות ערב וזכתה לאורך השנים בפרסים רבים, כולל פרס ראש הממשלה לעידוד והעצמת קהילות ישראל בארצות ערב ואיראן.

נבחר נוסף הוא הכדורסלן הישראלי דני אבדיה המשחק בארה"ב, וגם בן קרסו, ילד בן עשר, הצעיר ביותר שנבחר להשיא משואה עד היום. במהלך המלחמה התגייס קרסו יחד עם אימו לטובת ההסברה הישראלית, העביר הרצאות ברחבי העולם ושיתף באנגלית על חוויותיו כילד ישראלי במלחמה. בנוסף יצר שורה של סרטוני הסברה מרשימים באנגלית והגיע לקהלים רבים בכל רחבי תבל, מקנדה ועד אוסטרליה, מברזיל ועד איראן.