נתיבות שלום על פרשת שמיני: פירוש קצר ומתוק במיוחד על מהותה של ברכת כהנים

בפרשת השבוע, פרשת שמיני, כתובה ברכת כהנים. כה נאמר: "וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם". שואל הנתיבות שלום: מדע ברכת כהנים נקראת בשם "נשיאת כפיים", והרי עיקר המצווה היא הברכה, ונשיאת הכפיים אינו אלא ענין חיצוני לכאורה, ומדוע נקראת כל המצווה על שם נשיאת הכפיים.

הנתיבות שלום מבאר כי ידיים הם ביטוי לכוחו ופועלו של האדם, וכן נאמר במלחמת עמלק: "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק", "וידי משה כבדים" שמרומז בזה על מידתו של משה, מידת הדעת, שהיא עיקר כוחו.

ועל פי זה ניתן להבין את הנאמר: "וישא אהרן את ידיו", שהנה מידתו של אהרן היתה אהבה, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לורה, וכל היסוד של מצוות ברכת כהנים הוא גם כן אהבה, שנאמר: "וציוונו לברך את עמו ישראל באהבה", שהיות שזהו יסוד ושורש המצווה על כך מזכירים זאת בברכה.

וכך יש לבאר את הפסוק "ויישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם", שאהרן נשא את ידיו – שהיא מידת האהבה שלו, והחדירה בבני ישראל שתשרה ביניהם האהבה, ואז יהיו ראויים שתשרה עליהם הברכה, ויברכם.

מסיים הנתיבות שלום את פירושו הנפלא: ומשום כך נקראת ברכת כהנים נשיאת כפיים, שאין נשיאת כפיים עניין חיצוני בלבד, אלא זה הרקע העיקרי להשראת הברכה, שכשנושאים הכהנים את כפיהם – הם משרים השראה של אהבה על הציבור, מכח מידת אהבה הנטועה בהם מקדושתו של אהרן, ואז יש מקום שתשרה הברכה על הציבור.

ועל כן נוסח הברכה הוא "אשר קידשנו בקדושתו של אהרן", ולא "אשר קידשנו במצוותיו" כמו בשאר המצוות, כי היסוד להשראת הברכה שהוא מידת אהבה שהכהנים ממשיכים למתברכים שתשרה ביניהם אהבה – מידה זו היא קדושתו של אהרן, והכהנים התקדשו בקדושתו של אהרן וקיבלו ממנו את כוח מידת האהבה להחדיר אהבה בישראל, ועל ידי זה יתברכו בני ישראל.