נתיבות שלום על פרשת ויקרא: איך מאורעות חייכם הם מסרים נסתרים מה'?

בפרשת השבוע, פרשת ויקרא, הפסוק הראשון פותח בלשון נסתר: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".

הנתיבות שלום מסביר כי לשון נסתר זו מלמדת על בת קול היוצאת בכל יום, המכוונת את האדם לשוב אל שורשו וייעודו. הוא מדגיש שהא' הקטנה במילה "ויקרא" מרמזת על המילה "ויקר", מלשון מקרה, המתארת את ההתרחשויות היום-יומיות כקריאה נסתרת מהקב"ה ליהודי, לשוב אליו ולמצוא את תפקידו בעולם.

כה דבריו: "כל המאורעות והמקרים העוברים על יהודי הריהם קריאה נסתרת מה' יתברך, הקורא ליהודי בלשון נסתר מתוך המאורעות, שובה ישראל, שוב וחזור לשורשך ולמקורך. והוא כמשל למלך ששלח את בנו למרחקים, והוא שולח אליו תדיר מכתבים הכתובים ברמזים נסתרים על כל מה שיעשה ואיך שיתנהג. באופן זהה שולח הקב"ה ליהודי רמזים נסתרים על ידי כל המאורעות העוברים עליו, שהם דבר ה' אליו איך להתנהג".

ממשיך הנתיבות שלום ומציין כי העובדה שלא מבואר בתורה באופן ישיר מי קרא, היא כי ליהודי יש זמנים קשים שעובר ניסיונות קשים ומרים, עד שמרגיש שאין בכוחו כלל להתגבר על זה, והריהו בא חלילה להתרעם על מידותיו של ה' יתברך, שנדמה לו שאיש מלבדו אינו סובל מיצר הרע כל כך קשה, שאינו מסוגל להתגבר עליו. אבל האמת היא, קורא הנתיבות שלום, שכל יהודי ירד לעולם כדי לתקן עניין מסוים, ובפרט המיוחד הזה בו מתגבר עליו היצר הרע ביותר, שמניח לו לקיים את כל המצוות והמעשים הטובים, אך בלבד שלא יתקן את העניין הזה שהוא תכלית ייעודו בעולם, ועל האדם לדעת שדווקא בתנאים אלו הוא יכול לתקן את העניין שלמענו ירד לעולם. ואדרבה, תנאים אלו מסייעים לו למלא את חובתו בעולמו, וזוהי עיקר עבודתו של יהודי, לתקן את העניין המיוחד שלמענו ירד לעולם, לפי שתיקון הפרט הזה הוא התכלית שלמענה ירדה נשמתו אל הגוף, וממילא הרי לא יועיל לו כלום אף אם יעבוד כל ימי חייו בכל המעשים הטובים, שכל זמן שלא תיקן הפרט הזה לא מילא את תפקידו בעולם.

עוד מסביר הנתיבות שלום כי זו הסיבה שנאמר בפסוק: "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'", כלומר: ממכם ומעצמכם, מהמידות שלכם ומהעניינים הקשים ביותר שלכם – זאת תקריבו לה' יתברך לקרבן, וזה נקרא קרבן לה'.

כפי שמובא ב"תורת אבות", שאם קרבנו מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן, קרבן כזה נחשב "קרבנכם", אבל עיקר העבודה היא אדם כי יקריב מכם קרבן לה', שתקריבו הקרבן מעצמותכם מפנימיות הנפש, את העניינים הקשים ביותר שלכם אותם תקריבו לה' יתברך, וזה נקרא קרבן לה'.

הנתיבות שלום מסיים את דבריו בציטוט מ"דברי שמואל" שמכ"ם ראשי תיבות מידה כנגד מידה, כלומר: אם מתעוררת אצל יהודי  מידה רעה, עליו לעורר מידה כנגד מידה, שירים מידה זו לה' יתברך, כי זו הינה עת רצון להגביה מידה זו לקדושה. כאשר יהודי מקיים זאת ומקריב המידה קרבן לה', הריהו מקיים התכלית בבחינת קרבן לה'.

מן הדברים עולה כי כל אתגר שאנו חווים הוא הזדמנות לקריאה נסתרת מה', המדריכה אותנו לייעודנו האמיתי. זיהוי נקודות התיקון האישיות והפיכתן לקרבן לה' הן הדרך למלא את תפקידנו בעולם. השבוע, קחו את הזמן להתבונן במאורעות היום-יום ובקשיים, ונסו לשמוע את הקריאה המכוונת אתכם להתעלות ולתקן. רק כך, נוכל להפוך את חיינו לקרבן אמיתי המוקדש לקדושה.