הגילוי המטלטל של הנתיבות שלום על פרשת השבוע, פרשת האזינו: גם כשאתה מרגיש לבד – ה' הכי קרוב אליך

פרשת השבוע, פרשת האזינו, פותחת במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". הנתיבות שלום מפתיע בביאורו שפסוק זה נאמר כנגד כל המצבים בחייו של היהודי. יש זמנים בהם יהודי הוא בבחינת "שמים", בגדלות המוחין, שהקב"ה מאיר לו את מוחו וליבו, והוא נמצא בעולם שכולו אור, וורואה בכל את הבורא יתברך, שהוא בורא ומנהיג לכל הברואים, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ומרגיש את ה' יתברך בכל מהותו.

וישנם מצבים שבהם יהודי הוא בבחינת "ארץ", סגור ומסוגר, מוחו מסוגר ואף ליבו מסוגר, ואינו מסוגל לפתוח מסגריו, ואף בזמנים גבוהים שכולם מסביבו מתעלים ואור להם – הריהו בבחינת "במחשכים הושיבני", ומייחל להקב"ה: "הוציאה ממסגר נפשי".

על כן נאמר: "האזינו השמים ואדברה", בעיתים הגבוהים כשהוא ברום המעלה בבחינת שמים, "ותשמע הארץ אמרי פי", בזמנים היותר נמוכים שהוא במדרגה נמוכה בבחינת ארץ - תמיד הקב"ה מדבר אליו.

עוד ממשיך הנתיבות שלום: "יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי". יש זמנים שמרגישים יותר את דבר ה' בבחינת מטר היורד בחוזקה, ויש זמנים שאין מרגישים בזה כל כך בבחינת טל, אבל תמיד הקב"ה נמצא עם יהודי ומדבר אליו. כשם שבזמנים הגבוהים בבחינת "האזינו השמים ואדברה", שיהודי שומע ומרגיש שהקב"ה מדבר אליו, כך גם בזמנים הנמוכים בבחינת ארץ, שאינו מרגיש בזה ונדמה לו שהוא כבר מנותק לגמרי חלילה, צריך להאמין שהקב"ה עימו ומדבר אליו תמיד, "ותשמע הארץ אמרי פי".

הנתיבות שלום מוסיף: "האזינו השמים ואדברה" – בכל העיתים. הקב"ה נתן ליהודי זמנים גבוהים שהם בבחינת שמים, וכל מהותם שיהודי יתדבק על ידם בה' יתברך. יום השבת, לדוגמה, הוא בבחינת שמים, שהקב"ה נותן ליהודי אחת לשבע ימים גילוי אלוקות שהוא עימו, וביום קדוש זה מסוגל היהודי לשוב אל שורשו ולהתחדש כבריה חדשה. ושלוש פעמים בשנה נותן הקב"ה את הימים הטובים, שיהודי יעלה לרגל ויבוא אל ה' יתברך. והימים הנוראים מקדשים את היהודי, ובכל אלו הימים שומע הוא שומע את דבר ה' אליו.

לעומת זאת, ויש זמנים שהם בבחינת "ארץ", ימים אפורים שאין בהם חפץ, שאינו מוצא לעצמו מקום בהם. בכל העיתים האלו ישנו דבר ה' ליהודי. תמיד הקב"ה עם יהודי, ואין הבדל בין זמן של גילויים לזמן שלא רואים ולא מרגישים מאומה – תמיד הקב"ה משגיח על יהודי ונותן דעתו עליו שלא להניחו ביד אויביו ומבקשי נפשו. ואפילו בעת חושך, שאינו רואה גילוי אלוקות, צריך להאמין שהקב"ה תמיד עימו גם בחושך.

ברוח זו מוסיף ומבאר הנתיבות שלום את המשך הפסוק: "יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי" – לפעמים בא דבר ה' בדברים קשים בבחינת מטר, ולפעמים בלשון רך בבחינת טל. המשך הפסוק: "כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב" – יש אשר דבר ה' בא בסערה, ויש אשר הוא כרביבים עלי עשב. דבר ה' מדבר תמיד אל יהודי בכל מיני אופנים, ובכח האמונה שמאמין כי יהודי קשור תמיד לה' יתברך ודבר ה' מדבר אליו תמיד, על ידי זה זוכה לשמוע את קול ה' המדבר אליו.