תפילת חנה: מה מסתתר מאחורי המילים שנאמרו מתוך כאב?

תפילת חנה היא אחת התפילות המרגשות בתנ"ך.  

חנה היתה עקרה 10 שנים, וזכתה לפרי בטן לאחר תפילה מעומק הלב. תפילה זו נאמרה כאשר העלתה את בנה למשכן שילה, שם הקדישה אותו לעבודת ה' אצל עלי הכהן.

מי חיבר את התפילה?

חנה, על פי הפשט, חיברה את התפילה הזאת כתפילת הודיה על הולדת בנה שמואל.

תפילה זו היא השנייה מתוך שתי תפילות של חנה שמוזכרות בתנ"ך. הראשונה היא תפילתה לפני ההתעברות, שבה ביקשה מה' שייתן לה בן (שמואל א', א', י'–י"ג):

"וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה"

מתוך תפילה זו למדו חז"ל דינים הנוגעים לתפילת העמידה: שהמתפלל צריך לכוון לבו ("וחנה היא מדברת על לבה"), שיחתוך בשפתיו את מילות התפילה ("רק שפתיה נעות"), שלא יגביה קולו בשעת התפילה ("וקולה לא ישמע"). ושאסור לשיכור להתפלל (ויחשבה עלי לשכרה").

מיקום התפילה בסידור

בנוסח עדות המזרח תפילת חנה היא חלק מההקדמה לתפילת שחרית, אחרי סדר הנחת תפילין.

בשבתות ובימים טובים נהוג שלא לומר את הפסוק "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי", מאחר שאין להזכיר צער בשבת.

בנוסף, התפילה נאמרת בכל הקהילות כחלק מההפטרה ביום ראשון של ראש השנה.

נהוג לומר את נוסח תפילת חנה לאחר הדלקת נרות שבת קודש, אך כדאי לומר אותה בכל זמן. תפילה זו מסוגלת לישועות רבות, ובמיוחד לזכות לבנים צדיקים וזרע קודש בר קיימא.

תוכן תפילת חנה

שמחה והכרה בגדלות הבורא: חנה פותחת בשמחה על הישועה הגדולה, ותיאור של גדולת ה' וייחודו.

פנייה לאדם לא להתגאות, כיוון שהכל בידי שמים, ואף מביאה דוגמאות לכך שהקב"ה שולט על כל המהפכים בעולם.

סיום: חנה מסיימת בתפילה שהשם יסייע ביד מלכו-משיחו.

א וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. ב אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. ג אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה ולא [וְלוֹ] נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. ד קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל. ה שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה. ו יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. ז יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם. ח מֵקִים מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל. ט רַגְלֵי חסידו [חֲסִידָיו] יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ. (שמואל א ב, א-ט) יפסק מעט אחרי : יהוה י יְהוָה יֵחַתּוּ מריבו עלו [מְרִיבָיו עָלָיו] בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם יְהוָה יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ. (שמואל א ב, י-י)

הרב אליהו  עמר - איך לומדים עד היום תפילה מחנה? צפו