טעם, ריח ומראה: עיקר ההנאה בגן עדן העליון היא בעיניים

בעולמנו זה ישנם שלושה מיני הנאות: האחד הנאת הטעם, שהוא בפה; והשני – הנאת הריח הטוב, שהוא בחוטם; והשלישי – הנאת מראה הטוב, שהוא בעיניים. וכתב דוד זקנתי, רבנו יוסף חיים, בספרו "בן איש חי", ששלוש ההנאות הללו מצויות בגשמיות בעולם הזה, ברם עיקר ההנאה שחי בה האדם בעולם הזה התחתון היא הנאת אכילה ושתיה, שהיא בפה, הנמצא למטה מהחוטם והעיניים.

כאשר האדם נפרד מן העולם התחתון, תתבטל ממנו הנאה זו שבפה, ויחיה בגן עדן בהנאת הריח, כי שם, בגן עדן התחתון, תתלבש הנפש בלבוש רוחני העשוי מחומר זך, שאינו צריך לאכילה ושתיה, ויחיה ויתקיים מהבאת הריח הטוב שמריח בגן עדן התחתון. ומפני כך, בתוך י"ב חודש של הנפטר יש להרבות בברכת הבשמים.

לאחר מכן ישנה עוד עליה גדולה ממנה, שהיא לגן עדן העליון, ושם הנשמה ניזונת בראייה, שמסתכלת בזיו השכינה, ועל זה אמרו רבותינו: "העולם הבא אין בו אכילה ושתיה, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה", וזו הנאה בעיניים שלהם. ולכן עשה השי"ת את שלושה איברים אלו, פה, חוטם ועין, זה למעלה מזה, כפי סדר המדרגות של ההנאות שיש לאדם בזה אחר זה.

ומפני כך יש להיזהר בעולם הזה בפגם המגיע לעיניים יותר מכל האיברים. כי כל אבר שחוטא בו הגוף החומרי בעולם הזה – הרי הוא פוגם כנגדו באבר של נשמתו. ומאחר שתכלית המעלה של הנאת נשמת האדם הוא בעיניים, לכך צריך לקדש ולטהר העיניים שלו בהיותו בעולם הזה יותר מכל האיברים, ואז יזכה להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו לנצח נצחים.

מעשה נורא מסופר במדרש על רבי מתיא בן חרש, שהשטן התקנא בצדקותו, ובא לפני ה' יתברך, ואמר: "אפשר אדם כזה ללא חטא?!", וקיבל רשות להעמידו בניסיון, ונדמה לו כאשה יפה שלא היה כדמותה. וכשראה רבי מתיא שהוא עומד בפני ניסיון, ביקש מתלמידו שיביא לו אש ושני מסמרים, חיממם באש ונעץ אותם בעיניו. נזדעזע השטן ונפל לאחוריו, וקרא הקב"ה למלאך רפאל שירפא אותו, אך רבי מתיא סירב לקבל רפואה, עד שהבטיח לו ה' יתברך שהוא ערב שלא ישלוט בו יצר הרע.

סומא חשוב כמת, סומא פטור מן המצוות. מדוע ולמה העדיף רבי מתיא לעוור את עיניו בידיו, בדבר שעל פי ההלכה אינו מחויב לעשות כך?! רבי מתיא, מתקופת התנאים הקדושים, ידע את גודל מעלת קדושת העיניים, שהנאת הנשמה בגן עדן העליון היא ההנאה על ידי העיניים. עוד ידע שהיה צריך לתקן את פגם העיניים מגלגולו הקודם, נשמת פלטי בן ליש, שמפני כך בא לו ניסיון קשה דווקא בעניין זה, והתחזק ועמד בו.