הסוד לתפילה אפקטיבית: כמה זמן צריך להקדיש לתפילת שמונה עשרה?

הרב שמשון פינקוס, בספרו "שערים בתפילה", מציין כי היסוד הראשון להצלחה בתפילה הוא להעניק לה את הזמן והפנאי הראוי. הוא משווה זאת לביקור אצל רופא – אם תבקר אצל רופא שאינו מומחה, תוכל להבחין שהוא ממהר לסיים את הטיפול ולהעביר את המטופלים במהרה, כי הוא מעוניין לסיים את היום. לעומת זאת, רופא מומחה לא ממהר, יקדיש זמן לכל אחד, ויפתח את כל האפשרויות כדי להגיע לאבחנה מדויקת. כך גם בתפילה – אם נתפנה לה בלא לחץ, נוכל להיכנס לעומק הכוונה ולהתפלל באמת.

הרב פינקוס מציין כי חכם אחד נשאל: "כמה זמן ראוי להאריך בשמונה עשרה?", והשיב: "עד שגומרים". זהו מענה המפגיש אותנו עם האמת הפשוטה – כל אחד יכול להאריך או לקצר לפי יכולתו ורצונו, אך העיקר הוא שלא ירגיש שזמנו קצוב או מוגבל. יש לאפשר לכל אחד להקדיש את הזמן הנדרש לו להתפלל בכוונה, מבלי שהחוץ יפריע לו.

מוסיף הרב פינקוס ומדגיש כי בהקדשת זמן לתפילת שמונה עשרה יש ענין הנוגע לכבוד שמים. הכבוד הפשוט ביותר שאפשר לתת למישהו הוא להקדיש לו מעט זמן. ואין עלבון גדול יותר מלומר: אין לי פנאי בשבילך. כשאנו מדברים עם ה' יתברך ומרגישים שאין לנו זמן, אלא ממהרים לגמור את עסקנו בתפילה במהירות, וחוטפים כמה מילים כמו: "אני צריך חיים פרנסה רפואה ועוד ועוד", היכן הדרך ארץ?! תפילה אינה משימה לשאול בה בקשות, אלא הזדמנות ליחס עמוק עם הקב"ה.

לכן, הרב פינקוס ממליץ על פתרון פרקטי: להגיע לתפילה מעט מוקדם יותר. כך, אם זמן התפילה הוא למשל בשעה 7:00 בבוקר, הרוצה להשקיע בתפילה יגיע מוקדם יותר ויתחיל את התפילה במצב של רוגע והתבוננות. כשמתחילים את התפילה בתחושת זמן פנוי, היא מתפשטת ומתממשת בכל שלביה, ויש בכוחה להוביל ליותר ריכוז, כוונה והרגשה של שיחה אמיתית עם ה'.

אחת מהתובנות החשובות כאן היא שההתחלה קובעת. כאשר אנו מתחילים את התפילה בתחושת פנאי ורוגע, כל התפילה תימשך באופן טבעי בקצב נכון, ומבלי תחושת לחץ שמקלקלת את השמחה והכוונה. לעומת זאת, אם מתחילים בתפילה בלחץ – אפילו אם מדובר בכמה דקות – זה ישפיע על כל מהלך התפילה וימנע את ההתמסרות וההקשבה שהן המפתח לתפילה משמעותית.

לסיכום, הרב פינקוס מציין כי תפילה באמת היא עניין של כוונה ולא של זמן. ככל שנקדיש לתפילה יותר זמן פנוי, כך נוכל להיכנס לעמקי הכוונה והתפילה, ולקיים שיחה עם הקב"ה שהיא לא רק מילים, אלא גם רגשות, מחשבות ורגעים של חיבור אמיתי.