סיפור קצר עם מוסר השכל לשולחן שבת: חדר כושר

יוסי החליט לעשות דיאטה ולחזק את שרירי הבטן. לשם כך החליט להירשם למכון כושר. אך כשהגיע לראשונה למכון, ראה להפתעתו את המקום ריק ממכשירים. הוא ניגש להנהלה ושאל: "איפה ההליכונים, אופני הכושר, המשקולות? איפה כל מכשירי הכושר?"

השיבו לו: "רצינו לעשות אתך חסד. במקום שתתעייף הרבה עם המכשירים ותזיע, ארגנו עבורך במכון ספות נוחות ושתייה חמה. תתכבד..."

יוסי התרגז: "אתם צוחקים עלי? זה מכון כושר?! באתי להיבנות פה, ולא להתפנק! אני רוצה להתאמץ, להתעייף ולהזיע, כי ככה אני נבנה, ככה השרירים שלי מתחזקים!"

מי צודק לדעתכם? יוסי או מכון הכושר? ברור לנו שיוסי צודק...

בנימה אישית,

חברים, באותה מידה אדם בא לעולם, ובורא העולם נותן לו מגוון 'מכשירי כושר', כדי להתאמן ולהתחזק בעזרתם. מכשירי הכושר בדמות קשיים, התמודדויות וניסיונות, הם אלו דווקא שבונים אותו, שמרוממים אותו!

כל ניסיון שמסתיים בהצלחה, מרומם את האדם ומעלה אותו לדרגה רמה מזו שהיה בה בעבר. ככל שהניסיון קשה יותר, כן מעפיל האדם בעקבותיו לשיאים גבוהים יותר.

אילו היה הכול פשוט וברור, שטיח אדום נפרש לפניו לשמירת תורה ומצוות - ללא יצרים, ללא התמודדויות - ללא מכשירי הכושר שלו - על מה היה מגיע לו שכר? אבל כשלאדם יש יצרים מבפנים ופיתויים מבחוץ, והוא משתמש בהם כבמכשיר כושר, כדי להתחשל ולהתחזק בדרך ה' - הוא זוכה להכשיר את נשמתו לחיים רוחניים, נאצלים ונעלים, כבר בעולם הזה, הזמני, אך בעיקר בעולם הבא, שהוא נצחי.

זכרו, כל זמן שהנשמה בתוך הגוף, היא יכולה להתחזק ולהתעלות - בשמירת עיניים, בשמירת שבת, בהתגברות על כעסים ובתיקון המידות. ברגע שאדם עוזב את העולם (וכולנו נעזוב...), אין לו אפשרות עוד לתקן.

הרב זמיר כהן - חדר כושר לנשמה: מתי הגוף קיבל את צורת הנשמה, ומדוע כשאדם נפטר - הוא לא רואה? צפו