איך ה' אירח אותנו במדבר 40 שנה, ואיך תזכי לפרנסה בשפע?

אורחים כולנו אוהבות! אבל בטעם... נכון?

כשמגיע אורח, את מקבלת אותו בשמחה. ביום הראשון את מוציאה, מפשירה, מכינה... גם ביום השני, ודאי. אבל ביום השלישי את כבר נושמת עמוק, מגישה עוגה ותה ומנסה את סגולת המטאטא... כי אורחים זה נחמד, אבל בטעם טוב. ככה זה בטבע האדם!

והנה, הקדוש ברוך הוא, ארבעים שנה אירח אותנו במדבר בכזו אהבה גדולה!  ארבעים שנה לא נמאס לו מאתנו, ובכל יום היה עורך לכבודנו שולחן ומוריד לנו מן משמיים, ערך שולחן במדבר!

ואיך היה קורה הפינוק הזה? בתחילה הייתה רוח צפונית עוברת מגן עדן, נושבת במדבר ומביאה עמה ריחות טובים, ומיד אחרי הרוח – מטר היה שוטף את כל המדבר, מנקה ומצחצח אותו. אחר כך שכבה זוהרת של טל הייתה עולה מן הארץ, והרוח הייתה מפזרת את הטל הנוצץ, והיה המדבר דומה לשולחן של זהב טהור... ואז, על שולחן הזהב הזה, היה ה' מוריד את המן בנחת... ומעל המן היה מוריד ה' שכבה נוספת של טל. וואו!

אז ככה זה היה – שכבת טל נוצצת מלמטה, שכבת טל מבהיקה מלמעלה, והמן באמצע, כמו בתוך קופסא סגורה, נקי, נעים וחם.

נכון שזה מרגש? אגב, ככה יורדת הפרנסה שלך. רק תאמיני בזה, היא סגורה בתוך קופסא, ואף אחד בעולם לא יכול לגעת לך בשפע שלך! אחותי, החלות שלך על שולחן השבת הן לזכר המן, ולכן נוהגים להניח אותו על מפה או מגש, לזכר שכבת הטל הראשונה. מעל זה מניחים את החלות, שהן זכר למן, ומעל החלות מכסים במפה יפה, לזכר שכבת הטל העליונה – כך חלות השבת שלך דומות למן, וכך ברכת השפע והפרנסה שורה על שולחנך.

סגולה נפלאה להניח כך את החלות ביום שישי מיד אחרי חצות היום, להניח מעליהן את הידיים ולומר "וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'", ולנשק את הידיים – זוהי סגולה נפלאה לפרנסה.

"הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים...". זכרי, הפרנסה, הלחם, יורדים אל האדם כמו מטר. לאדם אין יכולת לשלוט במטר, עדיין לא המציאו את הכפתור שיוכל להגביר או להנמיך את הגשם. זה היה ויהיה תמיד רק בידיו של ה'. כך בדיוק הפרנסה והלחם – בידיו של בורא העולם בלבד. לפעמים האדם חושב שהוא יכול להגדיל את פרנסתו, או חלילה חושש שמשהו יכול לקלקל לו את פרנסתו, להרוס לו, להתחרות בו. לא, אין דבר כזה! הפרנסה, כמו מטר, היא רק בידיים של ה'. הכפתור בידיו בלבד להגביר או להנמיך, ורק תפילה, חיבור עם ה' ואמונה הם הכפתור לשפע שירד אליך בקלות.  ומעולם... תזכרי, זה חשוב: מעולם, מיום שנברא העולם, לא הרוויח אדם כלום, ולא הפסיד אדם כלום! אין כזה דבר להרוויח או להפסיד. כל אחד קיבל ומקבל בדיוק מה שנקצב לו, בתוך קופסה סגורה המיועדת רק לו.