האם צריך לחשוש לכישופים בזמננו?

מצרים של ימי הגלות בה היתה מרכז הכישופים העולמי. וכפי שאמרו רבותינו: "רבי נתן אומר... אין לך כשפים ככשפים של מצרים", ואף ילדים קטנים בני גיל חמש וארבע שנים היו יודעים לעשות כישופים שונים.

ואכן, המצריים השתמשו בכוח כישופיהם על מנת למנוע מן העבדים לצאת ממצרים. וכפי שמתאר זאת רבי מרדכי הכהן מגורי האר"י בספרו שפתי כהן על התורה: "במצרים היו עשרה פתחים, ועשו צורה על ידי כישוף על כל פתח: בפתח אחד עשו צורת סוס, ובפתח אחד עשו צורת חמור, ובפתח אחד עשו צורת כלב, וכן בכל פתח עשו צורה מהצורות הנמצאות במדינה, כמו צורת אריה, צורת טלה, צורת שור, פרד, גמל, כדי שאם יברח אחד – ידעו מאיזה פתח ברח, כי עשו בכישופיהם שאם יצא אדם מאיזה פתח - מיד אותה צורה צועקת. וכן אותן הבהמות שהן מאותו המין כולן צועקות, ובזה ידעו מאיזה פתח ברח, וירדפו אחריהם".

שערי מצרים החלו להינעל בשיטה זו רק מאז תחילת שעבודם של בני ישראל. ומשום כך, מבאר ה"שפתי כהן", בכל ספר בראשית לא נאמר "מצרים", אלא "מצרימה", במ"ם פתוחה בהתחלה ובסוף. וכן בתחילת ספר שמות נאמר (שמות א', א'): "הבאים מצרימה", כי אז מצרים עדיין היתה פתוחה.

אכן, מאז תחילת שעבודם של ישראל במצרים נסגרו שערי מצרים בפני העבדים, ועל כן בפסוק שעוסק בתחילת שעבודם של ישראל במצרים (שם א', י"ג): "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך", מוזכרת מצרים במ"ם סתומה בסוף המילה, לרמז על כך שאי אפשר היה לצאת משם.

אמנם זאת עלינו לידע, כי בדורות האחרונים נחלש כוחם של הכשפים ונתמעטו השדים, כי הסטרא אחרא בכללותה נחלשה.

וכפי שהביא בפירוש "תפארת ישראל" על המשניות בשם מהר"י חאגיז, שבימינו נחלש כוח הטומאה: "דעתה קרוב לאחרית הימים, שיתפשט האור האלוקית על כל בשר, וראו כל בשר כי אין עוד מלבדו, לכן האור הזה כבר הבקיע ומאיר ובא, והטומאה כליל תחלוף, וכבר גער ה' בשטן ונתבטלו כוחות הטומאה אלו. והאמונה באלה ובכוח הכישוף כעת – לא תקונן רק במוחי השוטים והתינוקות". ובפרט בארץ ישראל כוחם של הכשפים נחלש ביותר.

ומכל מקום, כוח הכשפים לא בטל לגמרי, ולכן יש להיזהר ולחשוש מפניהם ("ים של שלמה"). וב"נפש החיים" הביא סגולה לביטול הכשפים, שיאמין בלב שלם "אין עוד מלבדו", כי כאשר האדם קובע בלבו שאין שום כוח בעולם מלבדו יתברך, באמת אין שום כוח בעולם יכול לשלוט עליו.