השבת לא מושכת אותך? ייתכן ששכחת את הצעד החשוב הזה

הציטוט היומי

"כל אחד כפי מדריגתו והשגתו וכפי הכנתו בימי החול יזכה לקבל את קדושת השבת כפי הכנתו, שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. שאף על פי שהיום מעצמו קדוש לאדונינו. מכל מקום אין האדם משיג קדושתו אלא כפי מה שהוא כלי מוכן לקבל".

מקור: רבי צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק.

משמעות הציטוט

רבי צדוק הכהן מלובלין מסביר כי יום השבת הוא יום קדוש מעצם טבעו. עם זאת, קדושת השבת שאדם יכול לחוות תלויה במידה רבה בהכנה הפנימית והחיצונית שהוא עשה לפני כניסתה.

"כל אחד כפי מדריגתו והשגתו": הקדושה שאדם יכול לחוות תלויה במצבו הרוחני (מדריגתו) וברמת הבנתו הפנימית והעמוקה של ענייני קדושה (השגתו). ככל שהאדם נמצא ברמה גבוהה יותר מבחינה רוחנית, כך הוא מסוגל להשיג ולהרגיש את קדושת השבת ברמה עמוקה יותר.

"וכפי הכנתו בימי החול": ההכנות הרוחניות והמעשיות שהאדם מבצע במהלך ימות החול משפיעות ישירות על היכולת שלו לקבל את קדושת השבת. "הכנה" כאן מתייחסת הן לפעולות גשמיות (כגון הכנת אוכל, ניקיון הבית וכו') והן לפעולות רוחניות (כגון לימוד תורה, תפילה ומחשבה על משמעות השבת).

"שמי שטרח בערב שבת יאכל בשבת": המשפט מתבסס על הפתגם התלמודי שמדגיש את הקשר הישיר בין ההשקעה בערב שבת לבין ההנאה והברכה בשבת עצמה. ככל שהאדם משקיע יותר בהכנות, כך הוא זוכה לחוות את השבת בצורה עמוקה ומהנה יותר.

"אף על פי שהיום מעצמו קדוש": השבת היא יום קדוש מעצם הווייתו, ללא תלות באדם ובמעשיו. הקדושה שלה ניתנה מאלוקים, והיא קיימת באופן אובייקטיבי.

"אין האדם משיג קדושתו אלא כפי מה שהוא כלי מוכן לקבל": הקדושה קיימת, אך האדם יכול לחוות אותה רק במידה שבה הוא מוכן לקבל אותה. האדם הוא כמו כלי קיבול – אם הכלי קטן או לא נקי, הוא לא יוכל להכיל את הקדושה במלואה. לעומת זאת, אם הכלי רחב, נקי ומוכן, הוא יכול לקבל ולהרגיש את קדושת השבת במלואה.

כמה מילים על המחבר

רבי צדוק הכהן מלובלין (ה'תקפ"ג - ה'תר"ס) היה רבם של יהודי לובלין. חיבר עשרות חיבורים, הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. מספרים כי את ארוחתו הראשונה ביום היה אוכל רק לאחר שסיים לימודה של מסכת בתלמוד הבבלי, ואז היה מקיים סעודת מצווה לסיום הלימוד. כמו כן, מספרים על הרב כי בשבת היו פניו קורנות בשל קדושת השבת והוא דרש שעות בדברי תורה. מוסיפים ואומרים כי בצאת השבת היה כמתעלף בשל הקושי להיפרד ממנה וכדי להשיב את רוחו נהגו להזליף עליו מי בושם.