לומדים מוסר
הכוח שבמילים: 5 סוגי דיבור שיעשו לך מהפך בחיים
אורחות צדיקים מסביר מהם 5 סוגי דיבורים שכדאי לדעת אותם: "האחד – מצווה. השני – נזהר ממנו. השלישי – נמאס. הרביעי – נאהב. החמישי – מותר"
- אמיתי חניה
- פורסם י"ב טבת התשפ"ה
(צילום: shutterstock)הציטוט היומי
"אבל יש חכמי התורה המחלקים את הדיבור על חמישה חלקים:
האחד – מצווה.
השני – נזהר ממנו.
השלישי – נמאס.
הרביעי – נאהב.
החמישי – מותר.
(אורחות צדיקים שער השתיקה).
משמעות הציטוט
הקטע מתוך אורחות צדיקים עוסק בחלוקה של הדיבור לחמישה סוגים עיקריים, שכל אחד מהם מוגדר לפי תועלתו והערך המוסרי שבו.
מצווה – דיבור שמטרתו היא מצווה, כמו לדבר בדברי תורה וביראת שמים. כלומר, עיסוק בדיבור שמקרב את האדם לקדושה, לעבודת ה' ולהשגת מטרות רוחניות נעלות.
נזהר ממנו – דיבור שאסור להיגרר אליו, כמו עדות שקר, לשון הרע, רכילות או ניבול פה. מדובר בסוגי דיבורים שהם מזיקים, פוגעים בחברה, ולעיתים אף חוטאים באופן ישיר.
נמאס – דיבור שאין בו שום תועלת או עבירה, אלא שהוא פשוט חסר ערך. לדוגמה, סיפורים על אירועים היסטוריים שאין להם שום השלכה מעשית, שיחות על מנהגים של מלכים או ענייני העולם שהם חסרי חשיבות.
נאהב – דיבור בעל ערך חיובי, שמטרתו לשבח ולהעצים מעשים טובים ולהעביר ביקורת על מעשים רעים. לשבח את הצדיקים ואת מעשיהם כדי שיתקבלו כמודל לחיקוי בחברה, ולגנות את הרשעים ואת מעשיהם כדי שיימאסו בעיני הבריות, ובכך יימנעו אחרים מלחקות אותם.
מותר – דיבור שקשור לצרכים בסיסיים של האדם, כמו אכילה, שתייה ושאר ענייני היום-יום. אמנם זהו דיבור שמותר, אך יש לשאוף למעט בו, מתוך מידה של צניעות ושליטה עצמית, כדי למקד את החיים בדברים חשובים ומהותיים יותר.
המסר המרכזי הוא שהאדם נדרש לבחון את דיבוריו ולנהוג בהם בתבונה. יש לדאוג לכך שדיבוריו יתרמו למטרות מוסריות ורוחניות, וימנעו מפגיעה באחרים או מבזבוז זמן על דברים חסרי ערך.
כמה מילים על המחבר
זהות מחברו של "אורחות צדיקים" אינה ידועה. על פי השערות שונות, נכתב סביב שנת ה'ר' (1440). התמקדותו העיקרית היא בתיקון המידות, כלומר בעבודה על שיפור תכונות האדם והנהגותיו, שנחשבות יסוד חיוני בעבודת ה' ובקיום המצוות. הספר מחולק לפרקים המוקדשים למעלה מ-20 מידות שונות, לצד נושאים חשובים נוספים כמו לימוד תורה, יראת שמים ותשובה.
הרב זמיר כהן - כיצד הדיבור יכול להשפיע על המציאות? מידע מרתק מההיבט הרוחני והמדעי




