אנטישמיות בארה"ב: יהודים וישראלים חווים אפליה בשוק העבודה

מחקר של הליגה נגד השמצה, שפורסם היום (חמישי) חושף שיהודים-אמריקנים, וישראלים החיים בארה"ב, חווים אפליה משמעותית בשוק העבודה האמריקני.

נטען כי בפניות למעסיקים, סיכוייהם של יהודים-אמריקנים לקבל מענה חיובי נמוכים ב-24%, ואילו סיכוייהם של אמריקנים-ישראלים נמוכים ב-39%, בהשוואה למועמדים שאינם יהודים או ישראלים.

המחקר קבע שמועמדים יהודים אמריקנים נדרשו לשלוח 24% יותר בקשות עבודה, כדי לקבל את אותו מספר תגובות חיוביות ראשוניות ממעסיקים פוטנציאליים כמו אמריקנים בעלי רקע מערב-אירופי, שהגישו מועמדות לאותו תפקיד.

המחקר פורסם על ידי המרכז לחקר האנטישמיות (CAR) של הליגה נגד השמצה. במסגרתו, ערך הכלכלן הבכיר, ד"ר בריאן טומלין, ניסוי-שטח עצמאי, שבו הגיש בקשות עבודה לתפקידים של עוזר/ת מנהלי/ת באמצעות קורות חיים זהים, פרט למאפיינים מסוימים, כולל שמות, המרמזים האם המועמד/ת הוא יהודי/ה אמריקאי/ת, ישראלי/ת אמריקאי/ת, או אמריקאי/ת ממוצא מערב-אירופי.

על פי המחקר הפער הגדול ביותר נמצא בסיאטל, ‏שבה שיעור התגובות החיוביות לישראלים הוא 6.8% בלבד, לעומת 23.1% למועמדים אחרים. סיאטל מוגדרת כבירת ההיי-טק והקפה, עם מטות של חברות ענק ששוכנות אצלה כמו אמזון, מיקרוסופט, ‏קוסטקו וסטארבקס.‏

נקודה חיובית נרשמה בערים ניו יורק ופילדלפיה. בערים אלה, מציינים החוקרים, ‏שיעורי התגובות החיוביות שקיבלו המועמדים הישראלים היו דומים לאלו שקיבלו המועמדים ‏המערב אירופאים, ואף עלו עליהם במעט.

טומלין ציין כי המחקר, ה‏מתבסס על ניסוי שבו נשלחו 3,000 פניות למשרות פנויות, הצביע על כך שהרקע התרבותי או הדתי של מועמדים יכול להוות חסם ‏משמעותי לקבלת הזדמנויות תעסוקה, למרות כישורים זהים.

כמו כן לצד הבדלים גיאוגרפיים, במחקר נמצא שגם לסוג ההצגה של המידע בקורות החיים הייתה השפעה. לדוגמה, השימוש בשמות ‏המזוהים בבירור עם זהות יהודית או ישראלית (כמו "ליה אברהם" ו"רבקה כהן") היה גורם מובהק ‏להבדלים בתגובות. אזכורים נוספים כמו השימוש בעברית כשפה שנייה או שם מקום עבודה ‏המזוהה עם תרבות ישראלית תרמו ליצירת אפליה בפועל.‏