תיעוד מטריד: כך נערכים הרוסים למתקפה גרעינית

היערכותם כוללת כמה מישורים מרכזיים:

1. בונקרים ותשתיות מוגנות:  
ברוסיה קיימת רשת רחבה של בונקרים ומקלטים שנבנו בתקופת המלחמה הקרה. רבים מהם שודרגו בשנים האחרונות. מוסקבה, למשל, מתהדרת במערכות בונקרים שיכולים להכיל מאות אלפי אנשים. חלק מהבונקרים ממוקמים במרכזי ערים או בסמוך למבני שלטון. אחרים מתוכננים לשרוד מתקפה ישירה ולספק מחסה ארוך טווח.  
תחנות הרכבת התחתית בערים גדולות, כמו מוסקבה וסנט פטרסבורג, נבנו גם כמרחבים מוגנים. הן כוללות דלתות אטומות ללחץ ומערכות אוורור מתקדמות.

2. מדיניות ותוכניות אזרחיות:  
ברוסיה נערכים מעת לעת תרגילים נרחבים לאוכלוסייה המדמים מצבי חירום, כולל מתקפה גרעינית. תרגילים אלו כוללים פינוי המוני, הפעלה של מערכות אזעקה והדרכות כיצד להתמודד עם קרינה.  
הממשלה מחזיקה במאגרים של ציוד חירום, כולל מסכות גז, חליפות מגן ואמצעים אחרים למניעת חשיפה לקרינה.  
מערכת התראה ציבורית כוללת אזעקות ותקשורת המונית, שתפעל להנחיית התושבים במקרה של מתקפה קרבה.

3. הכנה צבאית ואסטרטגית:  
רוסיה מקיימת מדיניות הרתעה גרעינית הכוללת אפשרות לשימוש ראשון בנשק גרעיני אם ביטחונה הלאומי בסכנה חמורה. המדיניות משרתת גם הרתעה וגם מענה למתקפה אפשרית.  
רוסיה מפעילה מערכת שיגור גרעינית אוטומטית בשם "פרימטר" (המכונה לעיתים "יד המתים"). מערכת זו יכולה לשגר טילים גרעיניים אוטומטית אם מתגלים סימנים למתקפה שהשמידה את יכולת הפיקוד.  
בנוסף, רוסיה פיתחה טילים גרעיניים היפרסוניים, כמו ה"אוונגרד", שמטרתם להתגבר על מערכות ההגנה האמריקאיות. כמו כן, מערכות כמו S-500 המשמשות להגנה מפני טילים בליסטיים.

4. מנגנוני פיקוד ושליטה:  
למנהיגי רוסיה ולצבא יש גישה למתחמים סודיים הממוקמים עמוק מתחת לאדמה. מתחמים אלה מאפשרים שליטה ופיקוד גם במצבי משבר קיצוניים.  
מנהיגי המדינה מבטיחים יכולת תגובה מהירה באמצעות תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו להבטיח המשך תפקוד אסטרטגי גם במצבי חירום חמורים. היערכות זו מאפשרת לרוסיה לשמר יכולת תגובה ולמנוע נזק חמור ככל האפשר, במקרה של מתקפה גרעינית.

לאחרונה אף פורסם בתקשורת הרוסית הדיווח הזה, ש'סוגר' את כל הפינות לספקנים שבינינו: