סיפור קצר עם מוסר השכל לשולחן שבת: מידה כנגד מידה

בכפר אחד קטן גרו זה לצד זה אופה וחלבן. בכל בוקר האופה היה מוכר לחלבן לחם, ובערב היה מוכר החלבן לאופה חמאה.

באחד הימים שם לב האופה שהחלבן לא נותן לו קילו של חמאה, אלא מרמה אותו ונותן לו פחות. יום אחרי יום שקל האופה את הכמויות וראה שהוא תמיד מפחית מהקילו.

התעצבן האופה והלך עם החלבן להישפט אצל דיין הכפר. הדיין הקשיב לאופה שטען שחברו מרמה אותו ונותן לו כמות פחותה מדי של חמאה.

הדיין ביקש מהחלבן להביא את מכשיר המדידה שלו. הביא החלבן את מאזניי המשקל. האופה חם המזג הניח את החמאה שמכר לו החלבן יום לפני, והדיין הניח משקולת של קילו אחד. היה נראה בבירור שהכף של המשקולת כבדה יותר.

"רואה"? רתח האופה. "זה שוקל פחות מקילו, והוא מוכר לי את זה במחיר של קילו"!

הדיין התבונן במאזניים וביקש מהחלבן: "הראה לי בבקשה את המשקולת שאתה משתמש בה".

"אינני משתמש במשקולת", ענה החלבן.

"אז מה אתה מניח על הכף השנייה?", שאל הדיין.

הסתכל החלבן על חברו. "את קילו הלחם שמוכר לי חברי בבוקר".

בנימה אישית,

ככה זה גם בחיים: אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו נותנים, מידה כנגד מידה... ולפני שאנו קופצים להאשים את האחר כדאי שנבדוק טוב את עצמנו...

הרב מרדכי לוי בשיחה מיוחדת על הנהגת הקדוש ברוך הוא בעולם, מידה כנגד מידה