הפוסט היומי: "חיזבאללה תכנן טבח משלו - יד אלוקים הגנה על עמו"

לילה גורלי זה, ה-7 באוקטובר, יום ספוג בצער, צריך להיחרט בזיכרון האנושות ולהילמד לדורות הבאים.

זהו יום המהדהד את זעקותיהן של נשמות תמימות - תינוקות שנשימתם נגנבה, ואימהות שידיהן נכבלו באימה. הם נלקחו על ידי אכזריותם של טרוריסטים פלסטיניים, שהציתו בתים ולבבות בישראל, לא בשל פשע אלא בשל חטא האמון בשכנם. כמו ידו של קין העולה על הבל, חפים מפשע נטבחו, והארץ בכתה עם דם ילדיה.

חמאס שחרר רצח עם - תועבה מהסוג הגרוע ביותר, חושך כה עמוק שביקש לכבות את אור האנושות. זה היה רגע ההתעוררות שלנו, אמת מרה שנלחשה מתוך האפר: אי אפשר לסמוך על אחוות הנחשים, חסידי האסלאם הרדיקלי, כי הם נושאים סימן של אלימות. כשם שאין היגיון עם הזאבים בשער, כך גם עלינו לעמוד נגד יורשי הנאציזם. אנטישמיות אינה דעה - היא רעל, פשע נגד השמיים. אם לא נקום כדי להשתיק אותה, היא תטרוף את כולנו.

וביום זה הצל של חיזבאללה מלבנון עבר להכות, לבצע טבח משלו. אבל כמו דוד נגד גוליית, ישראל עמדה איתן, אבני ההגנה שלה מהירות ואמיתיות. מכות מנע ונפילת מנהיגיהם ביטלו את תוכניותיהם המרושעות. הם תקפו, כן, אבל יד אלוקים הגנה על עמו, והקורבנות היו פחותים ממה שהחושך תכנן.

ב-7 באוקטובר הזה, הבה נזכור את הקרב בין האור לצל, וניתן לנחישותה של ישראל להזכיר לכולנו - לעולם הרוע לא ימצא אותנו עוד ללא שמירה.