הרמב"ן על פרשת האזינו: דבר תורה קצר ומרתק לשולחן השבת

בפרשת השבוע מופיעה השירה המופלאה, שירת האזינו.

על שירה זו אומר הרמב"ן: "הנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד כל המוצאות אותנו בביאור... וזה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח... והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאותינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין. בעבור שמו הגדול יתברך". 

הרמב"ן מביא כהוכחה לדבריו את הנאמר ביחזקאל: 'וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים, וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם למען שמי, לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל'.

ממשיך הרמב"ן: "אם כן השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין, וכך הזכירו בספרי (האזינו מג) 'גדולה שירה זו שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא', ולזה רמז הכתוב שאמר (פסוק מד) 'ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם', הזכיר 'כל' להגיד שהיא כוללת כל העתידות למו, ואם היא קטנה בדיבור כי ביאר להם ענייניה הרבים, ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלהים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו אשר לא היה לפניו ואחריו כמוהו עליו השלום".

הרמב"ן מציין שהשירה היא תעודה נבואית על כל העתידות שיקרו לעם ישראל, למרות שהיא קצרה בדיבור, היא עשירה בתוכן ובעניינים רבים. הוא מדגיש את העובדה שכל מה שנאמר בשירה התגשם עד כה במלואו, ולכן יש להאמין גם להבטחות העתידיות שבה. הרמב"ן מציג את השירה כהבטחה מוחלטת מהקב"ה שהגאולה תגיע ללא קשר להתנהגות העם, על אף כל הקשיים והגלויות.

בתפילה שנזכה בקרוב מאוד לחזות בשוב ה' ציון ובגאולת ישראל השלמה.