הפוסט היומי: "אסור לוותר על השליטה בציר פילדלפי. כי זה בנפשנו"

אני לא צריך את ביבי.

וגם לא את אייזנקוט וגנץ.

או את ליברמן. או ידלין. או מופז. שרון. ופרס.

ואפילו לא את הרמטכ"ל.

או את ראש השב"כ.

כדי לגבש את דעתי על ציר פילדלפי.

כי זה מאד פשוט:

ראיתי את מנהרות הענק.

הבנתי בעצמי מה אפשר להכניס לעזה. כמה מהר. ובאיזה כמויות.

ושמעתי כמה חמאס מתאמץ שנצא משם

(כי הוא מבריח אמל"ח).

וכמה קטאר מתאמצת שנצא משם

(כי היא מממנת את חמאס במיליארדים).

וכמה מצרים מתאמצת שנצא משם

(כי היא עושה הרבה כסף מההברחות).

ברור לי שאסור לוותר על השליטה בעורק הזה.

כי זה בנפשנו.

גנץ ואייזנקוט,

בצד של מי אתם?