מָה קָרָה לַגּוֹי שֶׁאִבֵּד אֶבֶן יְקָרָה בַּמַּרְדַּעַת שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח? 

קָרָה לָכֶם פַּעַם שֶׁעֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה טוֹב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם חַיָּבִים? זֶה בְּהֶחְלֵט מַרְאֶה כַּמָּה טוּב יֵשׁ בָּכֶם... 

זֶה קָרָה גַּם לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח. 

הוּא קָנָה מִגּוֹי חֲמוֹר חָדָשׁ, וְאִתּוֹ גַּם מַרְדַּעַת. אַתֶּם שׁוֹאֲלִים מָה זוֹ מַרְדַּעַת? אֲנִי אַגִּיד לָכֶם. זֶה הַשָּׁטִיחַ הֶעָבֶה שֶׁשָּׂמִים עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר, וְעָלָיו יוֹשְׁבִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח נֶהֱנָה מֵהַחֲמוֹר שֶׁקָּנָה, שֶׁאִתּוֹ הָיָה מַגִּיעַ מַהֵר יוֹתֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּלִי לְהִתְעַיֵּף. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הוֹרִיד רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת הַמַּרְדַּעַת מִגַּבּוֹ שֶׁל הַחֲמוֹר כְּדֵי לְנַקּוֹת אוֹתָהּ. כְּשֶׁנִּעֵר אֶת הַמַּרְדַּעַת מֵהָאָבָק, רָאָה שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָטָן נוֹפֵל מִמֶּנָּה. זוֹ הָיְתָה אֶבֶן יְקָרָה מְאוֹד, שֶׁהָיְתָה חֲבוּיָה בַּכִּיס שֶׁבְּמַרְדַּעַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׂם אוֹתָהּ בַּכִּיס. לְמָחֳרָת, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, סִפֵּר לַתַּלְמִידִים עַל הַמְּצִיאָה שֶׁמָּצָא. "אַחֲרֵי הַשִּׁעוּר אֶגַּשׁ לַשּׁוּק, לְהַחֲזִיר לַגּוֹי אֶת הָאֶבֶן שֶׁלּוֹ". 

"אֲבָל לָמָּה, הָרַב?", שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים, "הֲרֵי אַתָּה קָנִיתָ אֶת הַחֲמוֹר מִגּוֹי, וְאֵין מִצְוָה לְהַחֲזִיר לְגוֹי אֲבֵדָה". 

"נָכוֹן", עָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, "אֲבָל אֲנִי לֹא קָנִיתִי חֲמוֹר וְאֶבֶן, שִׁלַּמְתִּי רַק עַל הַחֲמוֹר. אִם הַגּוֹי הָיָה רוֹצֶה לִמְכֹּר גַּם אֶת הָאֶבֶן, הַמְּחִיר הָיָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. וְעוֹד דָּבָר, אֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת בִּשְׁבִיל מִצְוָה אַחֶרֶת: קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. כְּשֶׁהַגּוֹי יִרְאֶה שֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, הוּא יְבָרֵךְ וִיהַלֵּל אֶת אֱלֹקֵינוּ". 

הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח אֶל הַשּׁוּק, וְחִפֵּשׂ אֶת הַגּוֹי. כְּשֶׁמָּצָא אוֹתוֹ, הִגִּישׁ לוֹ אֶת הָאֶבֶן. "זוֹ הָיְתָה בַּמַּרְדַּעַת שֶׁל הַחֲמוֹר שֶׁמָּכַרְתָּ לִי. הִיא שֶׁלְּךָ, לֹא שֶׁלִּי". 

הַגּוֹי הִתְפַּלֵּא מְאוֹד. "אַתָּה יָכֹלְתָּ לִשְׁמֹר אֶת הָאֶבֶן לְעַצְמְךָ, וַאֲפִלּוּ לְהִתְעַשֵּׁר, וּבְכָל זֹאת אַתָּה מַחְזִיר לִי?". 

"יֵשׁ לָנוּ בַּתּוֹרָה מִצְווֹת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה. לְהַחֲזִיר חֵפֶץ, אֲפִלּוּ יָקָר מְאוֹד, לְמִי שֶׁאִבֵּד". 

"הַתּוֹרָה שֶׁלָּכֶם? מִי כָּתַב אוֹתָהּ?". 

"אֱלוֹקִי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא". 

"אִם כָּךְ", אָמַר הַגּוֹי, "אֲנִי רוֹצֶה לִלְמֹד אוֹתָהּ. גַּם אֲנִי רוֹצֶה אֶת הַטּוֹב הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹרַתְכֶם!". 

וּמֵאָז לָמַד הַגּוֹי עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח, וְהִתְגַּיֵּר. 

מֵהַסִּפּוּר הַזֶּה נֵדַע, שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁלָּנוּ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים לִהְיוֹת טוֹבִים יוֹתֵר, גַּם כְּשֶׁאָנוּ לֹא רוֹאִים אֶת הַהַשְׁפָּעָה. 

סיפורי אמיתי המספר מחכים לכם עכשיו באתר עולם הילדים >> 

לסיפורים נוספים של אמיתי המספר הכנסו כאן >>