האם האנושות בכלל מתקרבת לכיוון של תיקון העולם והשגת המטרה שלו?

אני זוכר את אחד הימים המבהירים ביותר שהיו לי, כאשר סיפר לי הספר הזקן על המטרה הסופית של בריאת העולם.

– "איך הלימודים, נערי?".

– "מבהירים למדי!".

– "ספר לי מעט ממה שהבנת עד כה".

– "הצלחתי להבין שיש מטרה ברורה מאוד לעולם ולחיינו. יותר מזה, יש תוכנית שתוכננה בקפדנות, כדי שהאלוקים יגשים את המטרות האלה".

– "נקרא לה תוכנית כלל עולמית!".

– "עדיין יש לי כמה שאלות: ידוע לי שמטרתו של אלוקים בבריאת העולם הייתה להעביר מטובו לאדם. מהו הטוב הזה?".

– "הטוב הזה הוא החיים עצמם!".

– "אם כן, מהרגע שנברא האדם הושגה מטרת הבריאה?".

– "לא בהכרח. מה שיש לאלוקים להעניק לנו אינו מסתכם בקיומנו בלבד. האלוקים רוצה לתת לנו חיים מלאי משמעות; חיי נצח שאינם מסתיימים עם המוות. טובו של אלוקים פירושו: לאפשר לנו עכשיו חיים טובים עם כל האתגרים, וחיים בעולם הבא, עם התגמול".

– "ואיך משיגים חיים מלאי משמעות?".

–" טוב, זה תלוי רק בך!".

– "אחדד את שאלתי: מה הם חיים מלאי משמעות?".

– "ראה, אלוקים נתן לאדם חיים עם 'מדריך הוראות' – התורה, שבה נמצאים סודות החיים האידיאליים. אם נצליח לחיות על פי התורה נגשים את ייעודנו, שהוא קבלת הטוב האלוקי".

– "אבל לכאורה החיים על פי התורה מגבילים מאוד, והאנשים שחיים כך אינם מנצלים את כל האפשרויות שהחיים מציעים להם. מדוע אלוקים אינו מציע לנו חיים מושכים יותר?".

– "החיים המובטחים מאת האלוקים הם חיים מושכים ומהנים, אך זאת רק למי שמכיר אותם. מי שאינו מכיר את החיים בדרך התורה, בוודאי סבור כי ההפך הוא הנכון".

– "מדוע זה קורה? האם לא מוטב שאלוקים יראה לכולם, גם למי שנמצא מחוץ לחיים האלה, כמה התורה חיובית?".

– "אלוקים אינו מעוניין 'לשווק' את התורה. הוא לא רוצה שאנשים יחפשו אותו בגלל משיכה שאינה חיפוש האמת הטהורה. אתה, שבמהותך אתה ספר המעוניין בחיפוש האמת, יודע שמושג מסוים אינו נעשה אמיתי רק  מפני שמציגים אותו מוקף בזרקורים, בארמונות ובשלל אטרקציות. התורה מעוניינת שנחפש אותה בלב שלם, ומהרגע שנתגבר על המכשולים היא תחייך אלינו".

הספר הזקן נעצר לרגע, מאפשר לי לעכל את הדברים, ואחר המשיך.

– "מלבד זאת, כדי לקבל מטובו של האלוקים דרוש מאמץ. האלוקים אינו רוצה שנקבל את טובו בקלות ונחיה כמו רובוטים, חיים מושלמים בלי מאמץ. אדרבה, הוא רוצה שנחיה את חיינו מתוך בחירה ומאמץ, המעניקים לחיינו ערך.

"לכן, נערי, לעיתים קרובות אנחנו מאמינים שהטוב, כמו חיי התורה, הוא רע, ושהרע, כמו בילוי ימים בשינה מתמשכת או בחוסר מעש, הוא טוב. המכשולים האלה שבדרכנו הם חלק מתוכניתו של אלוקים".

– "מעניין, אבל עדיין לא הבנתי מהם חיים מלאי משמעות בהתאם לתורה. מה, בסופו של דבר, אלוקים רוצה להעניק לנו?",

– "אלוקים רוצה שנחוש את ההנאה בלהיות טובים בדיוק כפי שהוא טוב. הוא רוצה שהאדם ידמה לו ולתכונותיו ככל האפשר. אלוקים טוב לאין ערוך, וכך הוא רוצה שנהיה גם אנחנו. הוא רחמן ורוצה שגם אנחנו נהיה כאלה, הוא גומל חסדים ורוצה שגם אנחנו נעשה זאת, וכן הלאה. כך נרגיש את התענוג האמיתי שבחיים ונצליח לקבל את הטוב, שהוא רוצה כל כך להעניק לנו. מעבר לכך, אלוקים רוצה שנהיה איתו בקשר רצוף וקרוב, קשר שיגרום לנו הנאה גדולה".

– "לפי מה שהבנתי, מטרת העולם איננה כללית, אלא לכל אדם יש מטרה אישית".

– "כן ולא. כפי שכבר ראינו, לכל אחד מאיתנו יש ייעוד אישי, אבל המטרה הסופית היא שאלוקים יעניק מטובו לכלל האנושות, וכך ניצור חברה מושלמת שבה כולם יכולים לחיות חיים מלאי משמעות ולהיות בקשר עם האלוקים".

– "האם המטרה הזאת הושגה?".

– "הסתכל על העולם הסובב אותך, וענה בעצמך"...

התחלתי להרהר בדבר, והמסקנה שהגעתי אליה היא שלא, המטרה עדיין לא הושגה, התוכנית הכלל עולמית טרם הגיעה ליעדה.

העולם שאנו חיים בו נתון בבעיות רבות, והוא רחוק מלענות על ההגדרה של "חברה מושלמת". חיי אנוש אינם מתנהלים כראוי, מפני שרוב האנשים אינם קוראים את מדריך ההוראות – התורה.

ההתנהגות של בני האדם רחוקה מהנכון, ועל האדם לתקן זאת. מקור ההתנהגות והלך המחשבה עדיין שגויים אצל רוב האנשים. בעולם מושלם, כל אדם ידע שמטרתו לתת מעצמו לאחרים, ואילו היום אנו חיים בעיקר כדי לקבל מאחרים. נראה לנו שככל שנקבל נהיה גדולים יותר. לכן כולם רצים בטירוף אחרי עושר, בתים ומכוניות מפוארות, בלי לתת את הדעת למצבו של הזולת.

אדם שפועל על פי אינטרסים אישיים מכונה בפי כלכלנים קלאסיים "אדם רציונלי", מכיוון שזה הטבע שלו. אבל בעולם מושלם זה יהיה הפוך: רציונלי יהיה זה שידע לתת את המקסימום מעצמו לזולת, כי זו הדרך לצבור הון. הרי לא הכסף חשוב אלא מעשים טובים והבנת העולם.

דוגמה נוספת למחדל הרווח בעולם המודרני אפשר לראות בכל קבוצת צעירים סטנדרטית, שבה הגיבור הוא, על פי רוב, הערמומי שבולט על חשבון האחרים, שמצליח לצאת מהסופרמרקט בלי לשלם, שצורך יותר מדי משקאות חריפים בגיל צעיר מדי וממציא בדיחות על חבריו, כדי לבלוט ולהיות מקובל יותר.

מהצד האחר, אלה שמכבדים את הוריהם, שנוהגים ביושר ובטוב לב לזולת, מוצאים את עצמם בצד, ומדד המקובלות שלהם בצניחה חופשית.

האם מעולם לא הרגשת זאת? מה יקרה אם מישהו יאמר לחבריו שהוא אינו יכול להצטרף לתוכנית מסוימת שלהם, כי ההורים שלו אינם מרשים לו? קרוב לוודאי שיצחקו עליו. ואם מישהו ירצה לשלם תמורת ארוחת בוקר במלון, אף שחבריו מצאו "הסדר" המאפשר להם לאכול בחינם בלי ידיעת המנהל? ודאי שיצחקו עליו!

דוגמאות פשוטות אלה מדגימות את המושגים המוטעים הנפוצים בעולם של ימינו. הרעים הם גיבורים, ואילו הגיבורים באמת נתפסים כטיפשים, כך שיש הרבה מה לתקן!

משהרהרתי בכל אלו אמרתי לספר הזקן:

– "כן, הרב, העולם עוד רחוק מהאידיאלי... האם לפחות האנושות מתקדמת בכיוון?".

– "כולם כמהים לחיות בעולם צודק יותר. האנושות מראשית ימיה מתפתחת בכיוון הזה, והיום, רבים מהאנשים מאמינים באלוקים אחד ויחיד, למרות השוני שבין האמונות האלה".

– "אם כן, מה עלינו לעשות כדי להגשים את 'התוכנית הכלל עולמית', שהיא מטרת הבריאה?".

– "רבים מתאמצים למצוא עולם מושלם, אבל מרגישים תסכול. אחרים נלחמים כל כך, שבסוף נוהגים באי-צדק גדול יותר מהאחרים... אנחנו, לעומת זאת, צריכים לעשות את חלקנו. לבדנו לא נוכל לשנות את העולם, אבל עלינו לדעת מה בדיוק אלוקים רוצה מכל אחד מאיתנו, ולהאמין שאת השאר יעשה הוא. עלינו להאמין באלוקים באמונה שלמה, לדעת שהעולם ימשיך להתקיים ושאנחנו שותפים לאלוקים בהגשמת היעד הזה".

מתוך הספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים", מאת רוני דיין. לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.