דמויות ביהדות
מיכה המורשתי: 5 עובדות על הנביא, שפעל בממלכת יהודה בתקופת בית המקדש הראשון
מיכה הנביא קבע את היהדות על 3 יסודות: "עשות משפט, אהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך". הכירו את מיכה המורשתי ואת ספרו הנבואי
- נעמה גרין
- כ"ח ניסן התשפ"ד
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
1. מיכה המורשתי היה מנביאי התרי עשר. ספרו, בן שבעת הפרקים, הוא השישי בקובץ התרי עשר, וממוקם בין ספר יונה לספר נחום. לפי המתואר בתנ"ך, הוא היה נביא שפעל בממלכת יהודה ובממלכת ישראל באמצע תקופת בית ראשון.
2. מיכה היה משבט יהודה והתגורר בעיר מרשה בנחלת שבט יהודה. קיבל תורה מישעיהו בן אמוץ.
3. התנבא בימי עוזיהו בן אמציה (לאחר שנצטרע), יותם בן עוזיהו, אחז בן יותם וחזקיהו מלכי יהודה, ובימיו התנבאו נביאים נוספים: הושע, ישעיהו ועמוס, ומיכה היה הצעיר מכולם (בבלי פסחים פז א).
4. מיכה התנבא נבואות פורענות של שומרון וירושלים, תוכחה על פגמים שבין אדם לחבירו, תוכחה על נביאי השקר, וכן נבואות נחמה על הר הבית וירושלים, על השלום שיהיה באחרית הימים על המשיח, תפילות בעד העם ועוד. בתפילתו, מזכיר מיכה את י"ג מידות הרחמים על מנת שה' יסלח לישראל.
5. לפניכם מספר נבואות מתוך ספרו:
* "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹוקיך". על כך אומרים חז"ל בתלמוד בבלי (מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א') כי מיכה קבע את דרישות היהדות על 3 יסודות: "בא מיכה והעמידן (את המצוות) על שלוש, דכתיב (שכתוב): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹוקיך". עשות משפט - זה הדין; אהבת חסד - זה גמילות חסדים; והצנע לכת - זה הוצאת כלה ולווית המת".
* "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא הוּא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ עָלָיו עַמִּים. וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו, כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ͏ִם. וְשָׁפַט בֵּין עַמִּים רַבִּים וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים עַד רָחוֹק".
* "וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי ה' צבקות דִּבֵּר. ה כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹוקיו , וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹוקינוּ לְעוֹלָם וָעֶד".
* "עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ, עֲנֵה בִי. כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ, וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹוקי מָרוֹם, הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן, הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי".
* "מִי קל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. יט יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם".