מָה עָדִיף לָתֵת לְעָנִי – כֶּסֶף אוֹ אֹכֶל? 

מַר עוּקְבָא הָיָה אָדָם צַדִּיק שֶׁרָצָה לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַצְּדָקָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא יָכוֹל. הוּא הֶחֱלִיט שֶׁהוּא יִתֵּן לְעָנִי מֵהָעִיר שֶׁלּוֹ בְּלִי שֶׁהֶעָנִי יֶדַע. מַתָּן בַּסֵּתֶר! בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, מַר עוּקְבָא הָיָה מַגִּיעַ אֶל הַבַּיִת שֶׁל הֶעָנִי בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר, וּמַשְׁחִיל דֶּרֶךְ חֹר הַמַּנְעוּל 4 זוּזִים. מִיָּד אַחַר כָּךְ – הִתְרַחֵק מִשָּׁם בִּמְהִירוּת, כְּדֵי שֶׁהֶעָנִי לֹא יִרְאֶה אוֹתוֹ וְיִתְבַּיֵּשׁ. 

הֶעָנִי שָׂמַח מְאוֹד. אַרְבַּעַת הַזּוּזִים עָזְרוּ לוֹ לִקְנוֹת אֹכֶל מֵזִין לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְתַקֵּן אֶת הַנַּעֲלַיִם הַקְּרוּעוֹת. "מְעַנְיֵן מִי הַנָּדִיב הַטּוֹב שֶׁמֵּבִיא לְבֵיתִי אֶת אַרְבַּעַת הַזּוּזִים", חָשַׁב הֶעָנִי, "אֲנִי רוֹצֶה כָּל כָּךְ לְהַגִּיד לוֹ תּוֹדָה מִכָּל לִבִּי!". 

יוֹם אֶחָד בִּקְּשָׁה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַר עוּקְבָא לָבוֹא אִתּוֹ. "גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְקַיֵּם מִצְוַת מַתַּן צְדָקָה בְּסֵתֶר! קַח אוֹתִי אִתְּךָ!". 

"בְּסֵדֶר, אֲבָל תִּתְכּוֹנְנִי לָרוּץ מַהֵר, מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁמַּשְׁחִילִים אֶת אַרְבַּעַת הַזּוּזִים. שֶׁלֹּא יְגַלּוּ אוֹתָנוּ, וְאָז זֶה לֹא מַתָּן בַּסֵּתֶר". 

הִגִּיעוּ מַר עוּקְבָא וְאִשְׁתּוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הֶעָנִי בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר, וְאֵשֶׁת מַר עוּקְבָא הִשְׁחִילָה אֶת הַמַּטְבְּעוֹת דֶּרֶךְ חֹר הַמַּנְעוּל. הַזּוּזִים נָפְלוּ עַל רִצְפַּת הַבַּיִת בַּזֶּה אַחַר זֶה. 

הַפַּעַם הִתְעוֹרֵר הֶעָנִי מִקּוֹלוֹת הַמַּטְבְּעוֹת. "הֵי! זֶה הוּא! אָקוּם מַהֵר וְאַסְפִּיק לִרְאוֹת אֶת הַנָּדִיב!", וְהוּא יָצָא מִמִּטָּתוֹ וְצָעַד לְעֵבֶר הַדֶּלֶת. 

"מַהֵר! מַהֵר! לִבְרֹחַ!", הֵאִיץ מַר עוּקְבָא בְּאִשְׁתּוֹ. 

"לֹא נַסְפִּיק!", לָחֲשָׁה אִשְׁתּוֹ, "הַדֶּלֶת נִפְתַּחַת! נִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁכָּאן!". 

תַּנּוּרִים שֶׁל פַּעַם הָיוּ כְּמוֹ חֶדֶר קָטָן, וּמִתַּחַת לָרִצְפָּה הָיוּ מַבְעִירִים אֶת הָאֵשׁ. וְהַתַּנּוּר הַזֶּה הָיָה בְּשִׁמּוּשׁ קְצָת לִפְנֵי שֶׁדַּרְכּוֹ עָלָיו מַר עוּקְבָא וְאִשְׁתּוֹ... 

"אַךְךְךְךְ! שׂוֹרֵף לִי בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם!", קָרָא מַר עוּקְבָא. 

"שִׂים אֶת רַגְלֶיךָ עַל כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי", אָמְרָה אִשְׁתּוֹ, "לִי לֹא שׂוֹרֵף". 

"אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת?", הִתְפַּלֵּא מַר עוּקְבָא. 

"זְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁלִּי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלְּךָ. כְּשֶׁעָנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ עֶזְרָה, אַתָּה נוֹתֵן מַטְבֵּעַ, אַךְ הֶעָנִי – עֲדַיִן רָעֵב. אַךְ כְּשֶׁעָנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי עֶזְרָה – אֲנִי מִיָּד נִגֶּשֶׁת לַמִּטְבָּח וְנוֹתֶנֶת לוֹ אֹכֶל". 

סיפורי אמיתי המספר מחכים לכם עכשיו באתר עולם הילדים >> 

אהבתם את סיפורי אמיתי המספר בעולם הילדים? רוצים עוד? לחצו כאן.