הסגולות של ספר "נועם אלימלך" ושל התפילה על קברו של רבי אלימלך מליז'נסק

ביום ראשון הקרוב, כ"א באדר ב', נציין בעז"ה את הילולת הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק. רק לומר "ליז'נסק" – ונושעים, כך אומרים בחסידות, אז קודם כל תגידי: ליז'נסק!

אצל החסידים, יום כ"א באדר, יום ההילולא של רבי אלימלך, הוא יום גדול ממש כמו יום הכיפורים, והם לא אומרים בו תחנון.

רבי אלימלך חיבר את הספר "נועם אלימלך", והצדיק בעל ה"מעדני מלך" כתב כי מי שלומד בספר הזה יזכה לפרנסה טובה, ומי שילמד ממנו ביום השבת, אפילו מעט – יזכה לפרנסה בשפע וברווח, ויזכה גם לנשמה יתרה. אפשר כמובן לקרוא גם בלי להבין...

מספרים שהאדמו"ר מביאלה לא היה נכנס לבית שאין בו הספר "נועם אלימלך". כדי שייכנס היה השמש נכנס עם הספר בכיסו, וכך, כאשר היה הספר בבית, היה האדמו"ר נכנס.

ספר "נועם אלימלך" מסוגל ביותר לשמירה ולרפואה שלימה. נוהגים להניחו תחת הכרית של חולה, ל"ע, ולהבדיל – תחת כרית של יולדת בשעת הלידה, כסגולה ללידה קלה.

האדמו"ר בעל ה"חלקת יהושע" היה עושה טיש בליל כ"א באדר. הוא היה מעביר בין חסידיו את הספר "נועם אלימלך", וכל אחד היה מקריא מעט ולוקח מהכתוב בספר עצה וברכה לכל השנה (גם את יכולה).

מקום קבורתו של רבי אלימלך בליז'נסק עמוס בתפילות של יהודים, והתפילות שם, כך מספרים, פועלות ישועות אדירות! רבי מאיר מפרימישלאן אומר כי הנסיעה לצדיק רבי אלימלך היא סגולה ליראת שמיים, והדברים שם עושים פירות, וכי שם, אצל רבי אלימלך, יש התעוררות לתשובה.

רבי אלימלך אמר שמי שיגע בפתח ביתו – לא ימות מן העולם ללא תשובה! מספרים על איש זקן שזכה והגיע לגיל מאה ועשר, וכבר קץ בחייו מרוב זקנה. הוא רצה כל כך למות כבר... קרוב משפחתו של הישיש הגיע לרבי מאיר מפרימישלאן, ובקש את ברכתו שימות. אותו זקן לא היה יהודי מאמין, ולא עשה תשובה מימיו, וכשברר רבי מאיר, מה הוא גילה? הוא גילה כי הזקן בצעירותו היה עגלון, ופעם הסיע חסידים לליז'נסק. וכשהוא נכנס לקרוא לנוסעים מבית מדרשו של רבי אלימלך, הוא נגע בפתח ביתו של הצדיק...

ניגש רבי מאיר לזקן ואמר: "אתה לא יכול למות בלי תשובה. אתה נגעת בפתח הבית של רבי אלימלך... ואכן, זכה הזקן, עשה תשובה ווידוי בלב נשבר ונפטר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה החריבו הגרמנים בתי עלמין יהודיים. כשהגיעו לליז'נסק וניסו להחריב את קברו של רבי אלימלך, לא הצליחו לגעת בו, ועד היום עומד המקום. אלפים מגיעים לשם בכל שנה, מתרגשים, מתפללים ונושעים.