אור החיים הקדוש: דבר תורה קצר ומתוק על פרשת ויקרא

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא א, ב').

בפסוק זה יש רמז לדרישה לקרב לבבות עם ישראל לעבודת השם, מהיכן לומדים זאת? מהמילים "קורבן לה'".

"עוד ירמוז לצוות את אנשי חיל להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל לעבודת ה', ולזה יקרא קרבן לה'"

למעשה, כשהאדם חוטא נוצרת פרידה כלשהי מהבורא, והדבקות של עם ישראל בקב"ה כבר לא אותו דבר, בהיותם מרוחקים יותר מהשכינה.

ובלשונו: "כי על ידי חטא האדם יפרד הדבקות של ישראל עם אביהם שבשמים דכתיב (דברים ד', ד') ואתם הדבקים בה' ויהיו נבדלים ומרוחקים מהשכינה"

השכר הגדול של מזכי הרבים

הקב"ה מצטער על אותו ריחוק, ומתאווה להחזירם אליו, ולכן ציווה לקרב את הרחוקים לעבודתו יתברך, ויותר מכך – יתבע את אלה שיכלו לקרב, אך בחרו להתעלם ולא עשו זאת, ועל כן גם הם נענשים כיוון שלא מיחו על כך.

"והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול על הדבר ויתאוה לקרב אותם אליו, וציווה להוכיח לכל הרחוק ולקרב לבו, גם העניש למעלים עין מהדבר, וזה לך האות אשר ציווה ה' להתחיל ממקודשיו".

לעומת זאת, מי שעוסק בקירוב רחוקים ופועל למען זיכוי הרבים, יקבל שכר וישמרנו השם מחטאים, כמו שנאמר "ואין חטא בא על ידו".

"והגדיל שכר המזכה כמאמר התנא (אבות פ"ה) כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו כי ישמרנו ה' משגיונות".