רבינו בחיי עם חידוש נפלא מפרשת תצוה: שתפו משפחה וחברים

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד. (שמות כז, כ').

פרשת תצוה עוסקת בהקמת המשכן, והיא פותחת בציווי על שמן המשחה.

בפסוק זה רבינו בחיי מביא מדרש אודות שני בתי המקדש שעתידים להיחרב, כפי שרמוז במילים אלה:

"ובמדרש, "כתית" זה מקדש ראשון שעמד ת"י שנה, מקדש שני ת"כ שנה, והמדרש הזה ירמוז לשני מקדשים, והיה ראוי לרמוז גם השלישי העתיד.

המציאות של זמן קצוב לקיומם של שני בתי המקדש רמוזה במילה "כתית" (מלשון כתישה, רמיסה), ומכאן נלמד כי סופם להיחרב.

"אבל יתכן לומר כי המדרש הזה אפשר שירמוז על המקדשים שהיה זמנם קצוב, ולפי ששניהם עתידים ליחרב ולהיותם מרמס, לכך נאמר הרמז בשניהם בלשון כתית שהוא לשון כתישה ומרמס".

לעומת זאת, המילה "למאור" מתייחסת לבית המקדש השלישי, שזמנו אינו מוגבל והוא עתיד להתקיים לעולם. כיצד לומדים זאת?

"אבל הבית השלישי העתיד, אע"פ שלא בא בחשבון, לפי שאין זמנו קצוב, הנה נרמז במילת למאור והוא כלשון (ישעיה ס) קומי אורי כי בא אורך, והוא הבטחה בבית השלישי בחזרת השכינה, והוא שאמר דוד ע"ה (תהלים כז) ה' אורי וישעי, ואמר עוד (שם קיח) אל ה' ויאר לנו".

כמו כן, המשך הפסוק "להעלות נר תמיד" מחזק את תכונתו ומעלתו של בית שלישי, שעתיד להתקיים לעולם.

"ולפי שאין זמן לעמידת בניינו אבל הוא עומד לעד לעולם, לכך אמר 'להעלות נר תמיד' כלומר כי מעלתו תמידית ושוב אינה פוסקת".