הדרכה למתחזקים
פדיון הבן – מה זה, ולמה? 6 עובדות על המצווה שאולי שכחתם לעשות
מהי מצוות פדיון הבן, למה עושים אותה? ומה עושים אם מעולם לא עשו לנו את זה לאחר לידתנו?
- יובל גולדן
- ה' טבת התשפ"ד
(צילום: shutterstock)
1. מאיפה הכול התחיל? טרם יציאת מצרים הקב"ה היכה במצרים עשר מכות, והאחרונה שבהן – מכת בכורות. כל בכור במצרים – אדם ובהמה – נספו במכה זו, ואילו בכורי ישראל נותרו בחיים. מכיוון שחייהם של הבכורות בישראל ניתנו במתנה מאת ה', הם מוקדשים לקודש. כל בכור הבהמה הוקרב על המזבח במשכן ובבית המקדש, וכל בכור האדם הוקדש לשרת כל ימיו במלאכת המשכן ובבית המקדש. והנה לשון התורה: "כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה'" (במדבר ג, יג), וכן "כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי" (במדבר ח, יז).
2. אז למה זה לא קרה? תפקידי הקודש היו מיועדים לבכורות ישראל, אלא שלאחר יציאת מצרים חטאו בני ישראל, ובניהם הבכורות, בחטא העגל, מלבד שבט לוי שלא חטא. בעקבות פולחן אלילי זה לא היו עוד ראויים הבכורות לשרת בקודש, ובני שבט לוי נבחרו להחליפם בתפקיד זה לדורות.
3. אז למה לעשות פדיון הבן? בכורות ישראל אינם עוד מיועדים לשרת בקודש, אך מכיוון שמלכתחילה הם כן יועדו לתפקיד זה, קיימת עדיין בהם קדושה מסוימת השייכת לכהונה. וכידוע, כל דבר השייך לכהונה ולמשכן ה' חייב להיות שייך לקודש בלבד ואין לעשות בו שימוש של חול. מכיוון שכך, יש להוציא מן הבכורות את אותה שייכות לכהונה על מנת שיהיה מותר להם לחיות חיי חולין מחוץ לכותלי הקודש. על מנת להוציא את הבכורות לחולין, יש להמיר את שווים בממון, ואותו ממון יקבל את הקדושה שהיתם בהם, ומעתה אותו ממון יהיה שייך למקדש.
כלומר, על ידי פדית הבן בממון, אותה קדושה שהיתה בבכור עוברת אל הממון, שמרגע זה מוקדש למשכן ה', והבכור יכול לחיות חיי חולין, של חומר ורוח יחדיו, מחוץ לכותלי המקדש.
4. האם כל בכור צריך לעבור פדיון הבן? הבכורים שצריכים לעבור פדיון הבן הם: גבר בלבד, בכור לאימו (גבר שהתגרש או התאלמן והתחתן בשנית, ומשתי נשותיו היו בכורים לנשים – יהיו לו שני בכורים החייבים בפדיון), האב והאם שניהם לא בני משפחת כהן או לוי, לידת הבן לא היתה קיסרית, ובמקרה שהיו לאמא הפסקות הריון טרם לידה זו יש לשאול פוסק הלכה.
5. מתי? את פדיון הבן עורכים ביום ה-31 ללידה, וזאת משום שצריכים לעבור 30 יממות מלאות מרגע לידת התינוק, שאז הוא יוצא מגדר נפל, ונכנס לגדר אדם. בכור שהיה צריך לעשות עבורו פדיון הבן, והוריו לא ידעו מכך ולא עשו מצווה זו – יכול בכל שלב בחייו לערוך עבור עצמו פדיון הבן ולפדות את עצמו, וחובה לעשות זאת.
6. איך? א. לטקס מזמינים כהן ירא שמים. ב. את הבכור פודים בחמישה מטבעות כסף אשר משקלם הכולל חייב להכיל לפחות מאה ושבעה עשר גרם כסף טהור. בנק ישראל הנפיק חמישה מטבעות במשקל כולל של מאה ושלושים גרם, והם כשרים על פי ההלכה לפדיון הבן (לרוב, ישנם כוהנים הדואגים להחזיק ברשותם מטבעות כסף אלו לצורך מצווה זו. האב משלם לכהן במזומן את שווי המטבעות, טרם הפדיון, על מנת שהם יהיו רכושו בעת קיום המצווה). ג. ישנו נוסח לפדיון הבן, בו הכהן שואל את האב אם הוא מעדיף את הכסף או את בנו בכורו, והאב משיב שאת בנו. אז הכהן מצהיר שהוא מוכן לתת את הבן תמורת הממון. אבי הבן משלם במטבעות הכסף לכהן, ומקבל את בנו הפדוי מיד הכהן.
האתגר השבועי
בררו מול הוריכם אם הם עשו לכם מצוות פדיון הבן לאחר לידתכם. אם הוריכם לא עשו לכם פדיון הבן – לא מאוחר מדי. ניתן וחובה בכל גיל לקיים מצווה חשובה זו, במידה והיא לא נעשתה. כמו כן, אם יש לכם ילד בכור שהיה צריך לעשות עבורו פדיון בן ולא עשיתם לו – עכשיו זה הזמן.
מהם התנאים לקיום טקס פדיון הבן? כיצד מתנהל המעמד, והאם גם בימינו כשאין בית מקדש, חל חיוב מצות פדיון הבן? עודד הרוש בפינה קצרה "יש לי מושג", והפעם - כל הפרטים שחשוב לדעת על פדיון הבן: