מורן קורס: מה המטרה שלנו עכשיו - לאחר הטבח?

מעניין שסיפור ימי חייו של יצחק בפרשת תולדות מתחיל בהיותו בן 40, כשהתחתן עם רבקה. רגע, אבל מה עם כל ה-40 שנה עד שהתחתן? מה, לא היה על מה לספר?

הרי מה עם נסיון העקדה? ושהותו בגן עדן? (על פי המפרשים, מנסיון העקדה בהיותו בן 37 עד שהתחתן עם רבקה כשהיה בן 40, במשך שלוש השנים הנ"ל הוא היה בגן עדן).

אז... למה רק מתחילת הנישואין מתחילים לספר על תולדות חייו של יצחק?

ללמד אותנו שתכלית הכוונה לאו דווקא למסור את הנפש - כפי שלמדנו בנסיון העקדה, או העלייה לגן עדן, אלא דווקא ברור העולם. לעשות לו יתברך "דירה בעולמות הכי תחתונים, הכי ירודים שיש". כלומר להכניס את ה' למקומות הכי טבעיים שלנו. שלא ישאר מקום אחד פנוי מה'. וברור זה קשור בין היתר להולדת ילדים, כפי שנאמר "פרו ורבו ומלאו  את הארץ וכבשוה".

המטרה שלנו, במיוחד לאחר הטבח הנורא, שנהרסו כל כך הרבה בתים, היא לבנות בתים.

איך? להתעסק בשידוכים, להוליד ילדים, או אפילו לעזור ליולדות, שכן אותה שכנה שלי, נניח אם היא ילדה - היא מוסיפה לכל עם ישראל, ובגלל שאני מודה לה על כך - אתייחס אליה, כהכרת הטוב על זה שהיא עזרה גם לי. שכן אין יהודי פרטי. כל יהודי הוא משפיע על הכלל. וכשההשפעה היא טובה - חשוב להכיר טובה, איך אפשר להכיר טובה? בהרבה דרכים. למשל: בהבאת עוגה, שיחת טלפון, אציע עזרה עם הילדים, אולי אבשל לה ארוחת צהריים טובה. כל דבר שאראה התייחסות ועזרה עבורה.

ובמשפט מסכם: תפקידנו כעת - להוסיף בתים בישראל - ברוחניות וגם בגשמיות.