הזמרת הערביה: "תומכת בכניסה קרקעית. חיילי צה"ל שומרים על המשפחה שלי"

הזמרת הערביה-ישראלית, ואלרי חמאתי, נוסעת בשבועות האחרונים לשמח חיילים ופצועים. היא עושה זאת מתוך הזדהות מלאה עם ישראל ונגד מעשי הטבח של חמאס. בראיון שערכה מי שהתפרסמה לפני כשלוש שנים בתכנית טלוויזיה, מזכירה חמאתי שהיא קודם כל ישראלית. 

חמאתי גרה עם הוריה בחולון, שם נשמעים אזעקות ופיצוצים רבים. "הייתה אמא שחיבקה אותי ולא עזבה, ואמרה לי 'זה הכי יפה בעולם מה שאת עושה, אל תפסיקי, זאת התקווה היחידה שנשארה לנו. אני עיראקית, גדלתי על אותם זמרים שאת גדלת עליהם. זאת השפה שלי'. אי אפשר להכליל תרבות שלמה ועצומה של דורות על גבי דורות בגלל תתי אדם רוצחים", אמרה לאחר שביקרה את אחת המשפחות.

היא מספרת לאתר N12 כי היא "מחשבת מיליון חישובים לפני כל סיטואציה. אני עושה סרטונים לחיילים, לגדודים ואני תוהה – בטוח לא לכולם זה יבוא טוב, שערבייה תעשה להם סרטון עכשיו. זה עובר לי בראש, אבל אני מאוד משתדלת לא לפעול מתוך פחד".

על השאלה האם היא תומכת בכניסה קרקעית השיבה: "ברור שאני תומכת. אני חיה פה. החיילים האלה, על מי הם שומרים? הם שומרים על סבתא שלי, על המשפחה שלי, החיילים האלה זה החברים שלי.

"אני מוצאת את עצמי באמצע של משהו שלא אמור להיות אמצע בעיניי. יש פה צד אחד וברור של אנושיות שצריך להיות בו. בן אדם שפוי, בעל היגיון בריא, לא יכול להצדיק את המעשים שנעשו, את הרצח הנורא. לא צריך לבחור צד כדי להיות אנושי ולגנות רצח. וחוץ מזה, אני ערבייה ישראלית. אני מפחדת על המשפחה שלי כאן, על עצמי, על חברים שיש לי בדרום ובצפון.

"אני מתנדנדת בין רגעי תקווה ואופטימיות ואז מגיע הערב ואז יש דאון. אני בת 24, וביקשתי מאמא שלי שתבוא לישון לידי, כי פחדתי לצאת מהשמיכה, כאילו מפלצת מחכה לי מתחת למיטה או בתוך הארון. לקח לי זמן עד שהתחלתי להבין את גודל האסון. יצאתי לפצועים, למפונים, ואני קולטת שאני על אוטומט, לא מצליחה לבכות. אני צריכה רגע לעכל את כל מה שראיתי ושמעתי ממקור ראשון, ואני מתחילה לשחזר את המבטים של הפצועים, את העיניים שלהם, את הניתוק הגדול, את הנפש שפגועה. אני מתחילה לעכל ושוקעת.

"אני לא אלך לעזה, כי אני לא עזתית. אני ישראלית, אני דור תשיעי בארץ, אני כאן ואני אשאר כאן. אני אוהבת את המדינה שלי ואני אעשה הכל בשביל המדינה שלי, כמו כל אזרח אחר במדינה".