הלימוד היומי: האם מותר להרהר ברכה בלב, ומהי המצווה הגדולה ביותר? (יום שני, כ"ב בחשון)

הציטוט היומי

"חובת החינוך של האב לבניו ובנותיו חייבת שימת לב ומחשבה תמידית על הדבר, כדי לכוונם אל הטוב ולשומרם מפני הרע.

וכל המשך הדורות תלוי בעמל ועבודה שמשקיע בחינוך צאצאיו, שעל ידי שמלמדים אותם את דרך התורה, זוכים שיתקיים בהם 'חנוך לנער על פי דרכו' שימשיכו בדרך זו בגדלותם".

(רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל, 'דרכי חיים').

2 הלכות ביום, עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

האם יכולים להרהר את הברכה בלב?

אם טעה והרהר את הברכה הראשונה בלבו על מאכל, לא יצא ידי חובתו, ועליו לחזור ולברך בפיו דוקא. אך הנכון שקודם לכן יאמר: "ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד" כדי לבטל את ההרהור, ואז יחזור לברך בפיו. אולם אם טעה והרהר ברכה אחרונה בלבו, לא יחזור לברך. ורק אם אכל לחם ושבע, וטעה והרהר ברכת המזון בלבו, יחזור לברך, הואיל וחיוב ברכת המזון מן התורה.

במקום שיש ספק אם רשאי לברך או לא - אנו אומרים ספק ברכות להקל, ואינו מברך, ורשאי על כל פנים להרהר הברכה בלבו, שאין איסור ברכה לבטלה אלא כשמוציא בשפתיו.

ברכת המזון - אכל פת ושבע, שחייב לברך ברכת המזון מן התורה, ולאחר שעבר איזה זמן, אינו זוכר אם ברך ברכת המזון או לא, יברך את שלושת הברכות הראשונות חוץ מהברכה הרביעית.

מה מברכים על אורז?

האורז, אף על פי שגדל באדמה ואינו מין דגן, בכל זאת מברכים עליו "בורא מיני מזונות", מאחר והוא משביע, סועד ומזין. ואין הבדל בין אם האורז נשאר שלם או שהתמעך. ואם טעה ובירך עליו "בורא פרי האדמה", יצא. )ח"ע קפד, קפז( האורז, ברכתו האחרונה "בורא נפשות" ולא "על המחיה", כיון שאינו מין משבעת המינים. ואם טעה ובירך אחריו "על המחיה", או ברכת המזון, יצא, כי סוף סוף הוא סועד ומשביע את האדם.

חיזוק לנשמה

הרב יגאל כהן – מהי המצווה הגדולה ביותר? כיצד נוכל לצבור זכויות רבות ללא מאמץ ולגרום למונה שלנו בשמיים לפעול? צפו