כתבות מגזין

"מדינת ישראל לא מוכנה למתקפה כוללת": המומחה להגנת העורף מתריע

תרחיש האימים שמדינת ישראל חששה ממנו הופך להיות מציאותי מתמיד: מלחמה מול חמאס וחיזבאללה בו זמנית. ד"ר אבי ביצור, מומחה להגנת העורף, בשיחה עם 'הידברות' על המיגון הקיים שאיננו מספק, על חלוקת נשקים מסוג שונה ועל יוזמות אזרחיות שהחליפו מדינה

(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
אא

מצבה הביטחוני של מדינת ישראל השתנה ביום אחד מן הקצה לקצה: משקט ביטחוני יחסי ששרר ערב שמחת תורה, חמאס פשט על דרום הארץ וגרר את ישראל למלחמה. במקביל, חיזבאללה החל לנהל קרב בעצימות נמוכה מול כוחות צה"ל בצפון הארץ, ואפילו מתימן כבר שוגרו מספר טילים לעבר ישראל.

בעיצומה של מלחמת 'חרבות ברזל', נפגשנו לשיחה עם ד"ר אבי ביצור, ראש המגמה לביטחון והגנת העורף בבית ברל, שאומר לנו: "העורף הישראלי אינו מוכן דיו למלחמה".

כיצד מדינת ישראל התנהלה סביב המשבר הקשה לאחר מתקפת חמאס בדרום?

"מה שראינו היה למעשה קריסה של כלל המערכות המדינתיות. בתחילה הם לא פעלו כלל. מי שכן עבדו היו ארגונים אזרחיים. ראינו מתנדבים שהובילו את המבצע של פינוי שדרות באמצעות ג'יפים פרטיים. מדובר בבעיה מבחינתנו כמדינה, למה שלא יעשה את זה משרד התיירות לדוגמה? אנו רואים שמשרדי הממשלה לא עבדו, במיוחד לא בתחילת האירועים.

"כאשר אנו מדברים על רמה אזרחית", ממשיך ד"ר ביצור, "ראינו קושי גם בשיחות שלא התקיימו מול המשפחות במשך זמן רב, וכן בטיפול בנפגעים. מבחינת מדינת ישראל, גם אירוע של טיפול בהרוגים שמתנהל בידי מתנדבים כמו אנשי זק"א – הוא בעיה. לצד ההערכה שקיימת לאנשי זק"א, כמדינה איננו יכולים להסתמך על מצב שבו אנו נאלצים להתבסס על מתנדבים לביצוע דברים כאלו. זק"א הם הרי מתנדבים, כך שבהחלט יכול להיות שבעוד שנתיים חלק ממתנדבי הארגון לא יוכלו להגיע עוד או שיחליט לפרוש מהארגון, ומה מדינת ישראל תעשה אז? אסור שנסתמך על מתנדבים בדברים כה קריטיים".

אבי ביצור (צילום: מירי קורס)אבי ביצור (צילום: מירי קורס)

אחרי המתקפה הקשה בדרום, כיצד ישראל צריכה לפעול בכל הנוגע להגנת אזרחיה?

"ראשית, מדינת ישראל צריכה להבין שאין עוד דבר כזה הגנה מרחוק ובאמצעים טכנולוגיים בלבד. מדינת ישראל תצטרך מעתה להציב כוח מגן משמעותי, שיחצוץ בינה לכוח זר שעלול לפגוע בנו. אחרת, המראות הקשים שראינו עלולים לחזור על עצמם.

"אם נרצה לחזור למקומות שאותם פינינו זמנית – עוטף עזה, קריית שמונה וכדומה – לא תהיה לנו ברירה אלא לשנות קונספציה; מהדבקות שהייתה לנו עד כה בנושא ההגנה, שאותה הכנו בצורה לא רעה בכלל, אבל נתקלנו מול משהו שלא חשבנו עליו – למציאות חדשה. כעת כבר ברור כי התפיסה שטכנולוגיות יעצרו אויב, זו לא תפיסה נכונה. לכן צריך להיות מכשול מוסדר שרווי בכוח צבאי".

האם הצעד של פינוי יישובים בדרום ובצפון הוא נכון?

"אם חיזבאללה מתערב, אז הפינויים הללו אינם שווים דבר, בגלל שהטילים של הארגון השיעי מכסים את כל הארץ. אבל כרגע זה נכון, כי המשחק בין ישראל לחיזבאללה נתון בעצימות מאוד נמוכה. לעת עתה, הפינוי מאפשר להעניק לכוחותינו מרחב תמרון לפעולה וגם מציל חיים".

מה לגבי הטילים המשוגרים מדרום ומצפון לעבר ישראל?

"לישראל יש היום מספר מערכות הגנה. אנו יכולים ליירט טילים ולהשמידם, אבל חשוב גם לציית להוראות ההגנה, שמנחות על כניסה למרחבים מוגנים ויציאה מהרכב לאזור מוגן או שכיבה על הקרקע בעת אזעקה. הציות האזרחי חשוב מאוד, ומשמעותו היא הגנה על חיי אדם.

"לצד זאת קיים נושא המיגון. מדינת ישראל, מסתבר, איננה מוכנה דיה להגן על אזרחיה. אם נניח שאנו צריכים מיגון של מאה אחוזים, כיום אנו נמצאים בפערי אחוזים של שלושים וארבעים אחוזים של מבנים חסרי מיגון".

האם האתרים האסטרטגיים של ישראל בטוחים דיו מפני פגיעת טילים?

"בנוגע לאתרים האסטרטגיים, אלו מוגנים מספיק. הם מוגנים ומוקפים היטב במספר שכבות הגנה, כך שלהם אין צורך לדאוג. בכל הנוגע לאתרים אסטרטגיים, מדובר גם על בסיסי צבא ויכולות צבאיות שונות, וגם על תחנות כוח ועוד. עם מה שנותרנו זה האזרחים בעורף".

(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)(צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

 

"עלינו להיות אומה חמושה"

ומה לגבי החשש מ'שומר חומות' 2?

"אנו חיים באזור מאתגר", נאנח ד"ר ביצור. "זו הסיבה שעל אזרחי ישראל להיות חמושים. עלינו להיות אומה חמושה. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, איננו אמורים להיות חמושים בלי תכנון כמו שאנו רואים כעת את חלוקת הנשק לכל דורש, אלא חשוב לאמן את האנשים היטב לקרב מול מחבלים. במקרה כזה, חלוקת הנשק תהיה יעילה פי כמה. כסמח"ט צנחנים במשך שנים רבות אני, כדוגמה, אדע כיצד להפעיל נשק, אבל רבים אחרים אינם יודעים, ועל זה צריך לעבוד.

"כאן נכנס לתמונה גם המשמר הלאומי. חובה להקימו ולפתחו כדי שייתן מענה מיטבי לחברה הישראלית".

(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)(צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

הקרב הקרקעי כבר נראה באופק, וגם המתיחות עם חיזבאללה בצפון גוברת, האם אתה חושש מפגיעה משמעותית בעורף האזרחי של ישראל?

"יש רשות לאומית לטיפול במצבי חירום בשם רח"ל. לצערי לא ראיתי עד כה טיפול מיטבי במצב כי אם קריסה של ממש. המצב אינו משדר טובות לבאות, אבל מן הצד השני ראינו התגייסות מרשימה של אזרחים. כך שעם התגייסות אזרחית וגם ממשלתית טובה, הסיכויים שלנו טובים בהרבה.

(צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)(צילום: מיכאל גלעדי / פלאש 90)

"חשוב להבין", מוסיף ד"ר ביצור, "במהלך מלחמת לבנון השנייה ראינו קריסה של ערים רבות בצפון, שהתרוקנו מתושביהן. כמו כן, כוחות הצלה וחילוץ היו צריכים לחלץ נפגעים מתוך הריסות. במלחמה הבאה מול חיזבאללה, הם עלולים להתמודד עם מספר רב של זירות במקביל. צריך להיערך היטב ולבדוק האם הכוחות בשטח מסוגלים לכך".

לסיום אומר ד"ר ביצור: "מדינה צריכה לתפקד ולספק לאנשיה חוסן, מול האיומים. אבל כעם העתיק בהיסטוריה, ששרד כל כך הרבה, אני בטוח שאני נעמוד על הרגליים, נתייצב ונשלם לכל עושי רעתנו תוך שמירה על העורף האזרחי".

תגיות:מלחמההגנת העורףחרבות ברזל

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה