חדשות בארץ
חיות דחתה את בקשת רוטמן: לא תפסול את עצמה מלדון בעילת הסבירות
נשיאת בית המשפט העליון דחתה את בקשתו של יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, לפסול עצמה מלדון בעתירות בנוגע לצמצום עילת הסבירות. נימקה: "פסילת שופט מוצדקת רק כאשר אותה דעה קודמת הופכת לדעה קדומה"
- שלומי דיאז
- י"ט אלול התשפ"ג
שמחה רוטמן (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, דחתה היום (שלישי) את הבקשה שהגיש יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן, לפסול אותה מלשבת בראש ההרכב המורחב שידון בעתירות לבג"ץ נגד "חוק צמצום עילת הסבירות". הדיון יתקיים במועד שנקבע, ה-12 בספטמבר, לאחר שנדחתה גם בקשת הממשלה לקבוע מועד חדש לחודש הבא.
רוטמן נימק את בקשתו לפסילתה של השופטת חיות בכך שהיא נשאה דברים בכנס שקיימה העמותה למשפט ציבורי, בתחילת השנה, ומדבריה עלה כי היא מתנגדת לחוק המוצע, שאז טרם אושר. לדברי יו"ר ועדת החוקה הדברים שאמרה חיות מעידים כי עמדתה בסוגיה שעל הפרק כבר ננעלה.
אולם, חיות דחתה את בקשתו של רוטמן תוך שהיא קובעת כי "דין הבקשה להידחות. כפי שנפסק לא אחת בהקשרים שונים 'נשיא בית המשפט העליון הוא מטבע משרתו הדמות הבכירה במערכת בתי המשפט בישראל, והוא העומד בראשה כמנהיגה המוסדי. לפיכך, מוטל עליו תפקיד כפול, לצד אחריותו על תפקודם והתנהלותם התקינה של כלל שופטי ישראל, הנשיא הוא, כלפי חוץ, מנהיגה הציבורי של המערכת, מייצגה ודוברה בפני הרשות המחוקקת והמבצעת, וכן אמון על הגנת עצמאותה השיפוטית".
כמו כן ציינה השופטת כי "דבריי בכנס העמותה נאמרו מתוקף חובות אלה המוטלות עליי כנשיאת בית המשפט העליון והם שיקפו את דאגתי העמוקה לפגיעה בעצמאות הרשות השופטת, נוכח התוכנית שהציג שר המשפטים. בדבריי אלה אכן התייחסתי, בין היתר, לסוגיית צמצום עילת הסבירות שנכללה בתוכנית שהציג השר ולקשיים הכרוכים בכך".
חיות הוסיפה כי בזמן שבו נשאה את הנאום "לא הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק כלשהי בנושא, וממילא לא עמדו בפניי הליכים תלויים ועומדים לגביה. כחצי שנה לאחר מכן, נחקק תיקון קונקרטי לחוק-יסוד. ברי, אפוא, כי בדבריי לא התייחסתי ולא יכולתי להתייחס לתוכנו של תיקון זה, שטרם בא לעולם בינואר 2023, ואף לא לסוגיות המשפטיות העומדות לדיון בהליכים שבכותרת או לתוצאתם".
"שופט ללא דעה קודמת לא רק שאינו מצוי, אלא אף אינו רצוי... פסילת שופט בשל דעה קודמת מוצדקת רק כאשר אותה דעה קודמת הופכת לדעה קדומה, כלומר כאשר קיים חשש ממשי כי בשל אותן דעות קדומות תהא דעתו של השופט 'נעולה' באופן שאין כל 'טעם' בניהול המשפט לפניו, שכן המשפט הוא 'אבוד מראש'. במילים אחרות, העובדה ששופט היושב בדין מחזיק בדעה מסוימת בנוגע לנושא מסוים אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית, כל עוד אין בדבריו כדי להעיד על כך שדעתו 'ננעלה' בסוגיות הקונקרטיות העומדות להכרעה בפניו… כזה הוא המצב בענייננו". סיכמה נשיאת בית המשפט העליון.
רוטמן התייחס לדחיית בקשתו לפסילת נשיאת בית המשפט העליון ואמר: "אין חולק על כך כי החלטתו של שופט שלא לפסול את עצמו, מן הדין שתהיה נתונה לביקורת מידי רשות שיפוטית אחרת. העיקר הוא, שלא יהא השופט עצמו פוסק אחרון בדבר פסילתו".