הלימוד היומי: מה התנאי לבישול ביום טוב, ומה לגבי ראש השנה שחל בשבת? (יום שישי, כ"ב באלול)

הציטוט היומי

"אמר רב יהודה, אמר רב: אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה, לא שלטה בהם אומה ולשון...

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן, מיד נגאלים..."

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

מה התנאי לבישול ביום טוב, ומה לגבי ראש השנה שחל בשבת?

כל ההיתר לבשל ביום טוב, הוא דווקא לצורך היום, אבל אסור לבשל מיום טוב ראשון ליום טוב שני, שאין יום טוב מכין ליום טוב אחר. וכל שכן השנה שחל ראש השנה בשבת, שבוודאי אסור לבשל. על כן, הנכון להכין את התבשילים של ליל יום טוב שני קודם ראש השנה ויניחם במקרר, ובליל יום טוב שני, רק יחמם אותם על האש.

את ההדלקה מאש לאש, ניתן לעשות רק לאחר צאת השבת, ולא לפני כן כלל. וקודם ההכנות יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

הרגיל להוציא את השבת כזמן רבנו תם, ישים לב שלא להדליק מאש לאש קודם זמן זה, ורק בשאר ההכנות שאינן איסור מלאכה מן התורה בשבת, כשטיפת כלים וסידור שולחן, רשאי לעשות קודם צאת השבת לרבנו תם.

עצה טובה וקלה

אפשר להוציא בשבת את התבשילים הקפואים המיועדים לליל שני, וליתנם על הפלאטה כשהיא כבויה ותדלק מאליה לאחר זמן על ידי 'שעון שבת' שכוון מערב שבת [ולמשל יניח את התבשילים בשעה 5 אחר הצהריים, והפלאטה תדלק בשעה 6], וככה יתחממו התבשילים היטב עד הלילה. ואף מותר להניח מרק קר מבושל על הפלאטה שיתחמם, שכיון שעתה הפלאטה היא כבויה ורק תדלק לאחר זמן, הרי זה 'גרמא' שמותר בשבת.

חיזוק לנשמה

כשהבחור שאל: "אני יכול לנסוע בשבת עם ציצית באוטו?" לא תאמינו מה קרה