"הבוקר עברתי ליד לוח השנה שלך – ומשפט אחד שהאיר לי מהקיר נתן לי כזה כוח!"

"שלום, הגעתי לרבנית חגית שירה?".

"אכן", עניתי לאישה בעלת הקול הנעים שמעבר לקו.

"אני חייבת לספר לך שכבר כמה ימים אני 'על הפנים'", אמרה לי בעלת הקול הנעים. "קשה לי, קשה! אבל הבוקר את נתת לי כוח, את הפכת לי את הכל".

אני רגילה לשיחות האלה, ברוך השם, אבל הסתקרנתי לדעת, איך בדיוק הכוח הזה הגיע אליה? אולי מ"חמישי שמייח", או אולי מטור בעלון, או אולי מהרדיו, או... היא לא נתנה לי הרבה זמן לחשוב, היא רק המשיכה ואמרה: "אני הרגשתי מעוכה, מ-ע-ו-כ-ה, והבוקר פרשתי כנפיים!".

לפני שאכתוב לך, קוראת נעימה, מאין הכוח הגיע אליה, סיפור קטן: פעם, כמה מתלמידיו של רבי אריה לוין זצ"ל חמדו לו לצון. הכוונה, החליטו לצחוק קצת! אחד התלמידים החזיק פרפר בידו, ושאל את הרב: רב'ה, הפרפר שביד שלי, הוא חי או מת? כוונתו של התלמיד הייתה, שאם יאמר הרב שהפרפר חי – הוא ימעך אותו ביד מיד, והוא ימות. ואם יאמר הרב שהפרפר מת – הוא יפתח את ידו, והפרפר יפרוש כנפיים ויעוף...

התלמידים לא חלמו אפילו על התשובה המופלאה שענה רבי אריה. הוא ענה תשובה מהממת: תלמיד יקר שלי, אם הפרפר חי או מת – זה בידיים שלך! וואו.

את מבינה, אחותי, אם תפרשי כנפיים ותעופי גבוה, או חלילה תרגישי מעוכה ודעוכה – זה בידיים שלך! זכרי, בידיך הכוח למעוך את הפרפר, ובידיך הכוח לעוף, להצליח, לנצח...

כל בוקר זה "כי תצא" חדש. כל בוקר זה לצאת למלחמה – לעוף, לנצח, או למעוך את היום במועך העצבות, הדאגות, הפחד, הריחוק... וזה בידיים שלך, אחותי, אני מבטיחה לך – רק בידיים שלך.

בואי נחזור לקול הנעים שמעבר לקו: "הרבנית", היא אמרה לי, ושמעתי את הדמעות (כי יש להן קול), "הבוקר עברתי ליד לוח השנה שלך – ומשפט אחד שהאיר לי מהקיר נתן לי כזה כוח, תודה!".

התרגשתי איתה ביחד. קולה הנעים הרעיד לי את הלב ברעדות של שמחה ואושר... כן, אל הנער הזה התפללתי!

אל הלוח הזה התפללתי, שלא יהיה עוד לוח שנה, שיהיה לוח לבך. אחותי, ישבתי כמה חודשים וכתבתי לך לוח שנה שבועי מיוחד לשנת תשפ"ד הבעל"ט, לוח שלא היה כמותו... הוא מעוצב, הוא יפהפה, הוא קישוט, ובעיקר מחזק. הוא מרהיב וצבעוני, מלא בדברי חיזוק שבועיים, במתכונים, בהילולות, בסגולות ובתזכורות חשובות, זמני שקיעה והדלקת נרות, פתגמים מעצימים ומחשבות טובות. הוא גדוש אמונה, הוא מתנה לנשמה, והשנה כולו לב (תסתכלי עליו). כל מילה תיכנס לך ישר אל הלב, ותיתן לך כוח לעשות "כי תצא", בכל יום מחדש.