הידברות לנוער: זה באמת משנה לה' איך אני מעביר את הזמן שלי?

זה משנה בכלל לה' אם נשב מול הסמארטפון 4 שעות במצטבר ביום אחד, או אם במקום זה נשמע שיעור תורה? זה באמת יעשה הבדל למישהו אם נעביר ערבים שלמים עם חברים בשיחות על כלום, או נקדיש ערב אחד או שתיים בשבוע ללימוד במרכז קירוב בסביבה?

זה קצת קשה להרגיש איך מצווה או דבר טוב שאנחנו עושים משפיע עלינו רוחנית, ואיך בשמים מרוצים ושמחים בנו על כך. אם, לדוגמא, מישהו יעשה מצווה חשובה כמו לעודד חבר במשבר זה לא שהוא יקבל למחרת משמים זר ממתקים עם משלוח עד הבית, או טפיחה על השכם ממלאך בחלום בלילה. אנחנו לא באמת רואים את ההשפעה הרוחנית של המעשים שלנו, ולכן לפעמים זה יכול לפגוע במוטיבציה לקום ולעשות משהו חשוב, על פני לרבוץ על הספה ולבהות במסך.

אבל דוד המלך מגלה לנו שה' מסתכל על כל אחד מאיתנו ועל מעשיו - "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דֹרש את אלקים" (תהילים יד, ב). חכמי ישראל מסבירים לנו שהקב"ה מביט עלינו ורואה אם יש לנו אמונה אמיתית בו או רק אמונה חיצונית. הוא בודק אם יש לנו אמונה שמסתכמת רק בדיבורים, או אם אנחנו באמת מחפשים להתקרב אליו על ידי מעשים ולימוד.

שום דבר ממה שאנחנו עושים לא נעלם מנגד ה', הכול רשום למעלה ומתועד, כפי שנאמר במשנה באבות "עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין". כל מעשה טוב או מצווה מקדמים אותנו רוחנית, ומקרבים אותנו אל ה', גם אם לא רואים או מרגישים שמשהו קרה בעקבותיהם. ידיעה זו היא זו שאמורה לתת לנו פוש להתקדם, לנצל את הזמן קצת יותר טוב ולהקדיש ממנו לדברים רוחניים, ולקחת על עצמנו עוד צעדים קטנים של התחזקות.