עד מתי אפשר לברך "בורא נפשות"? מדוע כדאי לעשות מצוות שילוח הקן דווקא בלילה? והאם בגד יכול להיות מוקצה בשבת?

אדם ששתה משקה רביעית בבת אחת והתעכב מלברך "בורא נפשות", עד מתי יוכל לברך ברכה זו?

עד זמן שיצמא שוב לשתות (ילקוט יוסף כרך ברכות סימן ר"ז סוף הערה א' עמוד ת"ע).

מעשה באישה שבשעת מותה נתנה במתנה לארבעת בני-אחותה, שהינם קטנים מגיל מצוות, סך של שני מיליון ש"ח, וזיכתה אותו להם על ידי גדול. אחר מותה בא בעל-אחותה, אבי הבנים, לזכות במתנה זו מכוח בניו, באומרו שכל מה שקנו הבנים קנה אביהם, ושהכסף ילך אליו ולא אליהם. מהו הדין במקרה זה?

האב צודק והכסף שייך לו (שו"ת תבואות שמ"ש לרב הגאון רבי שלום משאש זצ"ל חלק חושן משפט סימן ל"ה).

על מה יש להקפיד כאשר אדם רוצה לקיים את מצוות שילוח הקן?

כאשר מקיימים מצותשילוח הקן יש לשלח את האם ולא את האב, לכן אם מקיים את המצווה בקן של יונים או תורים, יש לו לקיים את המצווה דווקא בלילה, מפני שבלילה דרכה של האם לדגור על הביצים, וביום דרכו של האב לדגור.

אבל אם מצא קן של ציפור דרור, יכול לקיים מצות שילוח האם גם ביום וגם בלילה, מפני שהאם דוגרת על הביצים בין ביום ובין בלילה (שו"ת תשובות והנהגות חלק ג' סימן שכ"ט).

האם יש בעיה לעמוד כנגד פתח בית הכנסת?

צריך אדם להיזהר שלא לפגוע בבריאות חברו ושלא לצערו, כשם שהוא לא רוצה שיפגעו בבריאותו ויצערו אותו. והנה בתקופת החורף הקשה, כשהדלתות והחלונות בבית הכנסת (ובמקומות ציבוריים) סגורים, קורה פעמים רבות שאדם בא מבחוץ ורוצה לדבר עם אדם שנמצא בתוך בית הכנסת, ואז פותח הוא את הדלת ומדבר איתו ליד פתח בית הכנסת כשהדלת פתוחה, ואין הוא מעלה על דעתו שגורם צער לאנשים שבפנים שבאופן פתאומי מנשבת בהם רוח חזקה מבחוץ, וגם נגרם נזק לבריאותם, ואותו אדם שבא מבחוץ אין הוא מרגיש זאת, כיון שבא מהרחוב (וגם בתקופת הקיץ מזיק הוא לציבור, כיוון שכאשר עומד ליד הפתח, חוסם הוא את האויר), ולכן יש לכל אדם ליזהר בזה, וכמו כן צריכים גבאי צדקה הבאים מבחוץ ליזהר שכאשר אוספים כסף מהציבור, יסגרו את דלת בית הכנסת ("הבית היהודי כשרות המטבח" של הרב הגאון הרבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" סימן מ"ז סעיף ט').

האם חייל יכול לשבור "סטיקלייט" (שבשבירתו החומר מאיר למשך כמה שעות) כדי לקיים מצוות הדלקת נרות שבת?

• כיון שאינו אש אלא חומר זרחני שמאיר. ומכל מקום, אם אין לו נר אחר – ישתמש בנר זרחני בלי ברכה (ילקוט יוסף שבת כרך א' חלק שני סימן רס"ד סעיף י"ב, עמוד ש"כ).

על מה הכהנים צריכים להקפיד?

ישנם כהנים שכאשר רוצים לקיים מצות נשיאת כפים, מניחים את רגלם על כיסא בית הכנסת, כדי לפתוח את קשר השרוכים של נעליהם (וכן לאחר קיום המצווה, כשקושרים שוב את הנעלים), ועליהם להימנע מכך, כיוון שמלכלכים הם את הכיסאות בנעליהם, ובפרט בתקופת החורף שיש בוץ בנעלים, והכיסאות מרופדים בקטיפה שקשה לנקותם ויש חשש גזל בכספי הקדש, וכן גורמים נזק לאנשים שלאחר מכן יושבים על הכיסא ומלכלכים את בגדיהם. ועל כן צריכים הכהנים להצטייד בממחטות נייר (או בניילון) כדי להניחם על הכיסא, ועל הנייר יניחו את הנעל, או שיקנו נעליים ללא שרוכים ולא יסתבכו בבעיה הנזכרת ("הבית היהודי כשרות המטבח" של הרב הגאון רבי אהרן זכאי שליט"א ראש ישיבת "אור יום טוב" סימן מ"ז סעיף י').

מה ראוי לאדם לעשות במנחה של שבת בזמן שאומר את פסוקי "צדקתך"?

ראוי לכל בעל נפש להיאנח על מיתת הצדיקים בשעה זו (ילקוט יוסף שבת כרך א' חלק רביעי סימן רצ"א סעיף י"א עמוד תש"א).

אישה שקנתה בגד חדש, ולאחר מכן התחרטה וברצונה להחזיר את הבגד לחנות לאחר השבת, ולכן היא מקפידה שלא להשתמש בו כדי שלא יראה משומש, האם יש בו בעיה הלכתית של מוקצה?

כן! בשבת דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס ואסור להזיזו בשבת כלל (משנה ברורה "דרשו" סימן ש"ח סעיף א' הערה 11 בשם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל ראש ישיבת "קול תורה").

האם אפשר לברך את תפילת הדרך בישיבה?

נכון לעמוד בזמן שאומר תפילת הדרך, כל שאפשר לעשות כן (הלכה ברורה חלק ששי סימן ק"י סעיף ד' אות י"א עמוד ק').

כסף צדקה שהיה מונח זמן רב בקופת צדקה, ולא באו לרוקנה, ואין אפשרות להשיג את הכתובת, מה יעשו עם הכסף שבקופה?

מן הראוי להישאל אצל חכם כדי להתיר את הנדר, ויתנו את הכסף שבקופה למוסדות אחרים מעין אותה מטרה של הקופה (קיצור ילקוט יוסף חלק ב' יורה דעה סימן רמ"ז סעיף ט"ו, בשם שו"ת ציץ אליעזר).

לרכישת ספרי "מעבר למפורסם בהלכה ובאגדה" מאת הרב יעקב מעברי בהידברות שופס, לחצו כאן.