הישגים נמוכים לישראלים במבחני הקריאה. למה זה קורה?

האם יכולת הקריאה של תלמידי ישראל חזרה 20 שנה אחורה? לפי מחקר של פירלס, תלמידי כיתות ד' בישראל רושמים את אחת ירידות החדות ביותר בקרב המדינות המפותחות. 

המבחן הזה נערך בשנת 2022. זהו המבחן הראשון שבאמצעותו אפשר לאמוד את הנזקים שעשתה כאן הקורונה. אז, לפני שנתיים, היה מדובר בתלמידי כיתות ב'. שנתיים אחרי, מתברר כי היכולת שלהם בקריאה נפגעה. במבחן הקודם שנערך בשנת 2016 רשמה ישראל גם כן ירידה. אז זה היה בשיעור של 11 נקודות לעומת 2011.

ישראל ממוקמת על פי הדירוג במקום ה-30 מ-43 מדינות. מי שפרסמה את התוצאות היא הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). המחקר הזה חשוב כי הוא נערך אחת לחמש שנים על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך (ה-IEA). מה שהוא בודק זה את יכולת הקריאה של תלמידי כיתות ד' בכל העולם. בישראל נבחנו 5,000 תלמידים מ-200 בתי ספר.

עדיין, צריך להדגיש, הישגי התלמידים בישראל מעט מעל ממוצע המדינות במחקר. העניין הוא שבמחזור הנוכחי פחות תלמידים הפגינו מיומנויות טובות בקריאה ויותר תלמידים הפגינו מיומנויות נמוכות בקריאה (עלייה של 8%).

אגב, ההישגים של תלמידים דוברי ערבית במחקר נותרו נמוכים. כלומר, הפער הצטמצם. המחקר מצא כי ההתמודדות עם מגפת הקורונה (שבה למדו מרחוק או לא למדו בכלל בתקופות מסוימת) הייתה בתקופה בה היו אמורים לפתח את הכישורים שלהם.

יחד עם זאת, כשמסתכלים על המספרים רואים כי ב-32 מדינות נרשמה ירידה בהישגים והירידה הממוצעת הייתה של 8 נקודות - שזה הרבה פחות מישראל.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה לממצאים: "הדרג המקצועי במשרד החינוך בוחן את הנתונים לעומק ומגבש בימים אלה תוכנית לחיזוק לימודי השפה, הכוללת מספר מענים לשכבות הגיל השונות. התוכנית תוצג בקרוב ותחל כבר בשנת הלימודים הבאה". שר החינוך יואב קיש אמר ש"הנתונים מעידים על המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך. המשימה שלנו היא להחזיר את המערכת למסלול, בדגש על התלמידים המצטיינים ולסייע לשכבות הגיל שנפגעו במיוחד מהקורונה".