המשפחות השכולות מאסון מירון זועקות: "נוסעים למירון? אל תצטופפו"

המשפחות השכולות ששכלו את יקיריהן באסון מירון שהתרחש לפני שנתיים, קוראות למשתתפי ההילולא במירון השנה לא להצטופף ולהקפיד על כבוד הזולת.

"עומדים אנו לפני יום הגדול – יומא דהילולא קדישא של התנא האלוקי רשב"י, לבם של אלפי רבבות ישראל בכל מקום שהם מוצפים בתחושת התעלות, כל נפש מישראל הומיה ועורגת בכיסופים לחסות בצילו של רשב"י ולהשתתף מקרוב ומרחוק בשמחת רשב"י, ולהנות מזוהר אש הקדושה הקורנת ביום גדול ונשגב זה", לשון המכתב.

"הלב גועש והומה ברגשות מעורבים של שמחה מהולה בעצב, כאשר מצד אחד שמחים אנו יחד עם כל כלל ישראל כאחד, בשמחה הגדולה והמרוממת השוררת ביום הגדול והנעלה, במקום קדוש ונורא זה, שעיני כל ישראל נשואות לשפע הישועות הנשפכים כמעיין נובע לכלל ולפרט בכל הנצרך ברוחניות ובגשמיות, ובוודאי כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק וימליץ טוב לכאו"א המשתתף בשמחתו.

"ומאידך, הכאב והשבר עדיין מפעפע בעומק הלב פנימה, בהעלותינו את זכרון מ"ה הרוגי האסון במירון עת עלתה נשמתם בטהרה ובקדושה משולשת – יומא דהילולא קדישא של רשב"י, באתרא קדישא מירון, ובעת רצון וקדוש לאחר הזדככותם בתפילה ושמחה דקדושה וקבלת עול מלכות שמים במעמד קודש יחד עם אלפי בני ישראל.

עוד הוסיפו המשפחות השכולות: "רק בקושי שנתיים עברו מאז האסון הנורא שפקד אותנו, לדאבונינו כל אחד ואחד מבני המשפחות חווה טרגדיה אישית באובדן בן משפחתו יקירו באשר הוא, אם זה משפחה שאיבדה בפתע פתאום את משענתה ראש המשפחה – אבא אוהב ובעל יקר, שהותירו אלמנה ויתומים רכים שבורים ורצוצים. ואם זה משפחה יקרה שבנם יקירם ומחמד לבם שעדיו לגדולות היתה עלה למרומים, ומצפים לגואל כדי שיוכלו שוב לראותו ולחבקו באהבת אם ואם, וכך כל אחד ואחד עם אובדנו וכאבו הפרטי – חמיו וחמותו של המנוח שקשורים היו בלו"נ לחתנם החשוב, אח אהוב, גיס או שכן קרוב , היתה זו אבידה אישית נוראה לכל אחד מהם באשר הם. ואנו כבני אנוש אין בכוחנו הדל לנחמם כראוי, ורק הבורא ית"ש ברחמיו העצומים יחזק וירפא את מכאובם ושברונם, עדי ביאת גואלנו משיחנו בקרוב ובמהרה.

"אך יחד עם זה, היה זה אסון של כל כלל ישראל, כאשר כל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה, נצבט לבו בכאב ובצער עמוק בשמעו על האסון הנורא, ויחד כל בית ישראל השתתפו באבלם הכבד של המשפחות כמשפחה אחת מורחבת, כל אחד חש והרגיש כאילו היה זה אסונו האישי על כל המשתמע מכך, תחושת קדרות נכאים ויגון ירדה לעולם באותה שעה בה השמחה נהפכה לתוגה, הגדרה אחת קולעת ניתן לייחס לטרגדיה הנוראה – אסון עולמי של כלל ישראל כולו על כל גווניו ועדותיו, כאשר מתוך השבר הנורא נוכחנו גם על אישיותם של מ"ה הנפטרים ז"ל שעלו בסערה השמימה, שיחדיו היוו חוליה אחת מתוך שרשרת שלימה של כל זרמי הקשת של היהדות בעולם כולו.

בני המשפחות מוסיפים: "חובה עלינו להתאחד כולנו כאחד בראש ובראשונה להכיר טובה על פעלם המבורך על כל פרט ופרט לרווחת הכלל והפרט, למען יוכלו להשתתף בתפילה בשמחה ובבטחה. וכמובן חובה גדולה מוטלת על כל יחיד ויחיד לשמור על כבוד הזולת במשך כל זמן שהותו בהילולה הגדולה, בשמירה על הבטיחות כראוי ובודאי לא לדחוף חלילה האחד את חברו, ולהימנע מצפיפות מיותרת, ולהתרחק מכל התקהלות צפופה וכיוצ"ב.

"ואדרבה כל אחד ישתדל לוותר לזולתו באהבת חברים בשמחה ובנחת, כראוי וכיאה למי שרשב"י הזמינו לשמחתו, ועי"כ תתרבה השמחה בשלימות וכל אחד ואחד יוכל לחזור לביתו בשלום ובבטחה", מסיימות המשפחות את מכתבן.