מטלטל: "הגעתי פגועה בגופי ובנפשי, מורעבת ומיואשת, ואז הכל השתנה"

בערב חג הפסח האחרון, הרגיש אורה חצרוני שמשהו לא טוב קורה בגופה. היא עוד הספיקה לבקש מביתה שתזמין עזרה דחופה, ומיד אחר כך צנחה לרצפה. "השכן שהגיע ראשון ומצא אותה ללא דופק, התחיל לעשות לה החייאה. אחריו הגיעו כוחות הצלה רבים, שחברו אליו", מספרת רחל, חברה של המשפחה. "הנוהל הוא שאחרי 20 דקות של ניסיונות מפסיקים, אבל אנשי ההצלה פשוט לא היו מסוגלים לוותר. הם המשיכו בפעולות החייאה, ותוך כדי כך העלו את אורה לאמבולנס. 50 דקות ארוכות עברו, עד שחזר לה הדופק".

שרשרת ניסים

היה זה הנס הראשון בשרשרת הניסים הארוכה שאפפה את בני משפחת חצרוני בימים הבאים. "אי אפשר להסביר רפואית מצב כזה - אדם שלא היה חי במשך 50 דקות וחזר לחיים", אומרת רחל בהתרגשות. "כאשר הגיעה אורה לבית החולים, גילו שנסתם לה עורק ראשי והיא עברה צינתור. הרופאים הכינו את בני המשפחה לכך שגם אם היא תישאר בחיים, עלולה אורה להישאר במצב של שיתוק מוחלט או אי שפיות, ובטח שלא תחזור לבריאות שלימה. יומיים עברו, בהם נשפכו תפילות כמים ומאות השתתפו בכנס לימוד והתחזקות לרפואתה. או אז הגיע תורו של הנס השני בסדרה".

מול כל התחזיות הקודרות, אורה התעוררה. "רק כדי להבין את גודל הנס, בחדר לידה שכבה אישה שעברה החייאה במשך 10 דקות, והוגדרה כצמח. אורה, לעומת זאת, החלה אט אט להגיב. גם במצב זה, הובהר לבני המשפחה כי היא תזדקק להנשמה תמידית, אך למרבה ההפתעה, כמה ימים אחר כך החלה אורה לנשום בכוחות עצמה. עוד אמרו הרופאים כי היא תהיה תלויה במכשיר זונדה צמוד, וגם ממנו היא נפרדה מהר מאוד. בדיקת מוח שעשו לה, גילתה כי כמעט ולא נפגע בו דבר. הרופא שראה את תוצאות הבדיקה היה המום. כאן המקום להודות לאנשי הצוות הרפואי, שנהגו באורה ברגישות גדולה".

דבר אחד בכל זאת נפגע, והוא הזיכרון. "מהבחינה הזו אורה היא כמו תינוק שנולד", אומרת רחל. "הרופאים מדברים על 8 חודשי שיקום, בהם יצטרכו ללמד אותה הכל מחדש. אך גם כאן כבר אפשר לראות ניסים - כאשר הגיעה אורה לביתה לשבת, היא נזכרה בשמותיהם של בני המשפחה. היה גם יום אחד בו היא שמעה תרנגול, ונזכרה בסבא שלה, שגידל תרנגול בביתו. המצב שלה הולך ומשתפר, כשברקע ממשיכות התפילות הרבות מכל חלקי העם. גם כנסי הלימוד והחיזוק לרפואתה נמשכים ביתר שאת, והראל בעלה מבקש כל הזמן - תפילות, תפילות". 

"מצאנו אותה במצב קשה, שבר כלי מפורק": אורה חצרוני בשיחה מעוררת השראה עם מורן קורס. צפו

"אני התרסקתי, הם המשיכו להאמין"

אורה היא רעייתו של הראל חצרוני, מייסד 'הזולה של חצרוני', ומי שלאורך השנים סייע בהצלתן ושיקומן של בנות רבות ממצבים קשים מנשוא. אורה היא כותבת הספר 'שבויות', המספר את סיפורן של נשים שחולצו מכפרים ערביים אל עבר חיים חדשים. פעילותו הענפה של הראל, שבימים כתיקונם חוזר הביתה רק פעם ביומיים בשל פעילותו הבלתי פוסקת, ירדה באופן משמעותי. "הוא נמצא צמוד לאורה באופן קבוע, עוזר לה בכל מה שהיא צריכה, והצורך הגדול של הבנות להן הוא מסייע, מורגש באופן משמעותי", אומרת רחל בכאב. 

הרצל חצרוני

כאן המקום לומר כי רחל (שם בדוי) נעזרה בעצמה בבני משפחת חצרוני לאורך השנים. "מציאות החיים הלא פשוטה ממנה הגעתי, מחייבת את הסתרת שמי בכתבה", היא פותחת בסיפורה האישי. "הגעתי מבית מפורק, בו כבר מגיל 5 נפגעתי על ידי קרוב משפחה. בהיותי בת 13 נפלטתי לרחוב, כאשר אנשים שונים סוחרים בגופי באופן קבוע. את הראל הכרתי בשלב מסוים בגיל הנערות, והוא שמר על קשר קרוב איתי. הסכם השתיקה הקשה בו הייתי נתונה גרם לי להסתיר ממנו את כל מה שאני עוברת, ובכל זאת - הוא תמיד עזר לי להתרומם. היו תקופות ארוכות בהן התגוררתי בבית משפחת חצרוני, בחדר מיוחד השמור רק לבנות כמותי. באותן תקופות, האנשים שפגעו בי לא העזו לבוא, הם ידעו שלא כדאי להם להתעסק עם הראל. בני משפחת חצרוני הרעיפו עליי את כל הטוב שבעולם, ולא הפסיקו אפילו כשראו אותי מתרסקת פעם אחר פעם, בלי להבין למה. אני כבר התייאשתי מעצמי, אך הראל המשיך להאמין בי, ולומר לי שאני בת ישראל קדושה. בהיותי בת 21, זה מה שנתן לי את הכוח לברוח מאותם פוגעים. שכרתי דירה במקום לא ידוע, שרק הראל ידע עליו. הוא זה שעזר לי להשתקם, והיום אני נשואה באושר, אמא לשלושה ילדים".

לאורך השנים, נהג הראל לקחת את רחל איתו לחילוצים של בנות מכפרים ערביים. "זה מה שנתן לי אמון בטוב ובעצמי", היא אומרת. 

מה הקשר בין הדברים?

"קודם כל - עצם העשיה הראתה לי שאני יכולה לעשות טוב למישהו אחר. זה הוציא אותי ממעגל המסכנות למקום של נתינה, והעלה לי את הערך העצמי. בנוסף, ראיתי איך הראל מתנהל באמת, במקומות בהם אף אחד לא רואה. אחרי כל האנשים הקשים שפגשתי בחיי, האיש הזה שכולו עשיה למען אחרים, החזיר לי את האמון בכך שיש שאנשים טובים שבעולם. הייתי איתו כאשר הוא חילץ בת במסירות נפש מכפר ערבי. יומיים אחר כך היא כבר סיפרה לחבר שלה איפה היא נמצאת, והחבר הגיע עם כל החמולה לקחת אותה שוב. אך הראל המשיך לסכן את עצמו עבורה, וחילץ אותה מהכפר שוב ושוב - 4 פעמים. אגב, אותה בת היא היום אישה עם תעצומות נפש מיוחדות, שזכתה להינשא ולהקים בית שומר מצוות, והיא מלווה בעצמה בנות באותם מצבים". 

מצבים נוספים בהם ראתה רחל את התנהלותם של בני הזוג חצרוני, לא הותירו בליבה ספק. "ראיתי את הראל מגהץ פעם אחר פעם את כרטיס האשראי האישי שלו עבור בנות שאין להן כסף לדברים בסיסיים, משלם להן שכר דירה, ריהוט, חשבונות ומה לא. יש הסכם ברור כזה בין אורה להראל שכאשר עם ישראל צריך אז נותנים. האמון בבני אדם שחזר לי בזכותם, היה הבסיס לשיקום האישי שלי".

במשך שנים הדחיקה רחל את מצבה, אך לאחר הלידה השלישית הכל התפרץ. "גם שם היו הראל ואורה עבורי, כדי להחזיק אותי, ואת הבית והילדים, בתוך השבר הזה. הם לקחו אותי לרבנים וסייעו רבות ברמה הטכנית. בזכותם הצלחתי לעבור את המשבר ולהתקדם לעבר חיים בריאים".

איפה היתה אורה בכל העשיה הזו עבורך?

"אפשר לומר שאורה היא בעצם אמא שלי. היא לימדה אותי איך להיות אמא בעצמי - לבשל, לכבס, אפילו לנוח באמצע היום. ממנה למדתי איך לחיות חיים בריאים, דבר בסיסי כל כך שלא ראיתי במקום בו נולדתי. ממנה למדתי גם כבוד לכל אדם. לא פעם היו מגיעים לשולחן השבת הארוך שלהם אנשים שונים ומשונים. לי לא תמיד היתה סבלנות לכל אחד, ואילו היא - ידעה לתת לכל אחד את המקום שלו. בכלל, היא מעולם לא התייחסה לאנשים כאל נזקקים, אלא חיפשה מה היא יכולה ללמוד מכל אחד. כל זאת, יחד עם שמירה על גבולות נכונים בבית, שזו אומנות של ממש. בנוסף, נהגתי להתייעץ איתה הרבה, אבל היא מעולם לא אמרה לי מה לעשות. תמיד נתנה לי את החופש לבחור, מתוך כבוד אמיתי למי שאני".

אורה חצרוני

חמש וחצי שנים של ליווי צמוד

גם עדי (שם בדוי), מתרגשת לספר את כל מה שעשו בני הזוג חצרוני עבורה. "הגעתי מבית מרוסק, פגועה בגופי ובנפשי", היא פותחת. "נכנסתי לקשר זוגי עם אדם לא יהודי, שעסק בסחר בסמים. בגיל 19, במהלך ההריון השני שלי, מצאתי את עצמי עם תינוקת קטנה, אחרי שבוע של רעב קשה מנשוא, בתוך דירה זנוחה. חברה שראתה את מצבי הקשה הכירה לי את הראל, ומאותו רגע הכל השתנה. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה הוא הגיע - כבר חשבתי לחזור לאיש הרע שהכרתי, מחוסר ברירה, ובמשך 3 שעות ארוכות ישבתי מול הראל ובכית את חיי. הוא אמר לי אז: 'יהיה בסדר, נוציא אותך מכאן', וכבר באותו יום קיים את מה שהבטיח. הוא שם בידיי 2,000 ש"ח, יחד עם אוכל, מטרנה וטיטולים, והעביר אותי לביתה של משפחה מיוחדת, בה פינקו אותי כמו מלכה. בהמשך, שכר לי הראל דירה ושילם לי את כל החשבונות. גם בלידה הוא ואורה היו איתי, ודאגו לנשים שישמרו על בתי התינוקת".

בכל שעה ביממה, הרגישה עדי שיש מי שיהיה שם בשבילה. "הייתי מתקשרת אליו עם צרכים שונים בשעות לא שעות - והוא תמיד היה שם בשבילי. את ההריון השני חשבתי להפיל מרוב קושי, ורק בזכותו המשכתי להחזיק אותו בחיים. כאשר היה לי קושי מול המטפלות במעון של הבנות, הוא זה שדאג להוציא אותן משם ולשלם לי על מעון אחר. בכל פעם שחטפתי התקף אסטמה קשה, גם אם זה היה באמצע הלילה, ידעתי שאני יכולה להתקשר אליי והוא ידאג לקחת אותי למיון. את כל החשבונות שלא הצלחתי לשלם - הוא תמיד סגר".

גם כאשר עדי לא הצליחה להאמין בעצמה, הראל היה שם: "הייתי מספרת לו על דברים נוראים שאני עושה, אומרת לו: 'אני אוכלת חזיר, די תלך'. והוא ממשיך בשלו - 'עדי, את נשמה טהורה, בת ישראל, קודש קודשים'. כל הביטחון שיש לי היום הוא בזכותו. ואני לא מדברת כאן על עזרה חד פעמית, אלא על חמש וחצי שנים של ליווי צמוד".

בכל פעם בהן אמרה לו עדי תודה, הזכיר הראל את מי שעומדת מאחורי הכל. "הוא לא שכח אף פעם לומר - כל זה בזכות אשתי היקרה, שמאפשרת את זה".
בימים אלה, צועדת אורה חצרוני את צעדי השיקום הראשונים שלה. אנא, התפללו לרפואת אורה בת ראינה, שתזכה לחזור לאיתנה, ולהמשיך בעשיה האדירה שלה למען עם ישראל.