הלימוד היומי: כיצד מבערים את החמץ, ומה כוחן של נשים ביהדות? (יום חמישי, ח’ בניסן)

הציטוט היומי

"מידת הנדיבות תלויה בהרגל,

כי אינו נקרא 'נדיב' עד שיהא רגיל בכל עת ובכל שעה להתנדב כפי יכולתו.

כי אדם שנותן למי שראוי ליתן אלף זהובים בבת אחת – אינו נדיב כמי שנותן אלף זהובים באלף פעמים, כל זהוב וזהוב למי שראוי לו.

כי אותו שנותן אלף זהובים בבת אחת – נתעוררה דעתו להתנדב, ואחר כך פסקה ממנו".

(אורחות צדיקים, שער הנדיבות)

2 הלכות ביום מתוך 'בהלכה ובאגדה', עפ"י פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ביעור חמץ – מהו סוף זמן אכילה והנאה?

מן התורה אסור לאכול או ליהנות מהחמץ ביום י"ד בניסן מחצות היום [סוף שעה שישית מתחילת הבוקר לפי שעות זמניות], וחכמים עשו סייג שלא לאכול חמץ שעתיים קודם לכן, דהיינו מסוף שעה רביעית מהבוקר, וכן שלא ליהנות מהחמץ [כגון למכור לגוי או לתת לפני העופות שיאכלו], מסוף שעה חמישית מהבוקר.

ינקה את הפה ויצחצח את השיניים היטב בגמר אכילת החמץ, שמא ישאר לו משהו בין השיניים, ויצא לאחר זמן איסורו ויאכל אותו.

כיצד מבערים את החמץ?

אחר שגמר לאכול, ירכז את כל החמץ הנשאר, וישרפהו באש לקיים מצות "תשביתו שאור מבתיכם".

זמן הביעור - משעה שנאסר החמץ באכילה, ילך וישרפהו, וזמן השריפה עד שעה שיאסר בהנאה [דהיינו גמר שעה חמישית - 11:20 בערך בשעון קיץ]. בהגיע זמן הביעור, לא יעשה מלאכה עד שיבער את החמץ.

חיזוק לנשמה

הרב שניר גואטה - כמה כוח יש לנשים ביהדות? לא תאמינו