השיר המטלטל של האם השכולה: "אַיֵּה הִלֵּל שֶׁיְּנַחֵם? וְאַיֵּה שִׂמְחַת יָגֵל יַעֲקֹב?"

וַתֹּסֶף אֶסְתֵּר וּתְדַבֵּר,

וְלִי אֵין מִלִּים

לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ,

מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

וְאָנֹכִי הַסֵּתֶר אַסְתִּיר

וַאֲנַחְנוּ בְּהֶסְתֵּר.

וְאַיֵּה,

וְאַיֵּה שְׁנֵי בָּנֶיהָ שֶׁל אֶסְתֵּר?

וְכַאֲשֶׁר אִבַּדְתִּי אִבַּדְתִּי,

כְּאֵב בְּלִי סוֹף.

וְאַיֵּה הִלֵּל שֶׁיְּנַחֵם?

וְאַיֵּה שִׂמְחַת יָגֵל יַעֲקֹב?

וְאֵיךְ הָפַךְ לְאֵבֶל מְחוֹלֵנוּ,

כְּבָר לֹא שָׂמְחָה,

כְּבָר לֹא יוֹם טוֹב.

וְאֵיךְ אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ,

וּמָה מִמֶּנּוּ אֲבַקֵּשׁ,

וְאֵין מִלִּים, אֵין מִלִּים,

רַק יֶרִי וָדָם וְאֵשׁ.

מִהֲרוּ אֶת הַמְנֵה,

לַעֲשׂוֹת אֶת דְּבַר אֶסְתֵּר,

וַאֲנִי אֶחָד וְעוֹד אֶחָד אֶמְנֶה

וְדָמֵנוּ- הֶפְקֵר.

וְאֵין מִלִּים, אֵין מִלִּים.

תְּרוֹמֵם הַר מָרוֹם הָרִים,

תְּקוֹמֵם קֶרֶן גְּדוּעָה.

וְשָׁלַח לָנוּ, שָׁלַח לָנוּ,

מָשִׁיחַ וִישׁוּעָה.